כדי להבין מה זה בכלל הלוואות חברתיות? כדאי שנבין שהטכנולוגיה מאפשרת "לוותר" על הגורם המתווך שזה בדרך כלל הבנק ומאפשרת למלווים (משקיעים) ולווים להשתמש בפלטפורה שנותנת להם עדיפות בריביות וחוסכת בעמלות.
השקעה בפלטפורמה להלוואות חברתיות
הציבור מכיר ומושקע בשני סוגי השקעות עיקריות; השקעה בנדל"ן והשקעה בשוק ההון אך יש עולם חדש של השקעות אלטרנטיביות.
בהשקעות האלטרנטיביות, יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות. השקעות אלו יכולות להיות בעלות אופק השקעה לטווחי זמן ורמות סיכון שונים.
אפשרויות השקעה המגוונות מאפשרות לנו לקבל תשואות לפי רמת הסיכון שמתאימה לנו. הכלל החשוב ביותר בעולם השקעות הוא לגוון עד כמה שאפשר את סוגי ההשקעות ואת רמות הסיכון בתיק.
ההמלצה שלנו כיום היא לשלב בתיק ההשקעות המורכב בדרך כלל מניירות ערך בשוק ההון, ונדל"ן גם השקעות בהלוואות חברתיות.
מה זה בכלל השקעה בהלוואות חברתיות?
מה בדרך כלל עושים רוב האנשים כשיש להם צורך בהלוואה? פונים לבנק כדי לקבל ממנו את ההלוואה ומשלמים את הריביות הגבוהות שהוא דורש.
את הכסף להלוואה לוקח הבנק מאנשים שמפקידים את הכסף בתכניות חיסכון שונות. ואיזו ריבית אותם אנשים משלמים? נמוכה מאד וכמעט אפסית. הפער שנוצר בין המקבלים לנותנים זה הרווח שהבנק לוקח לעצמו. וזהו רווח עצום.
כיום בזכות הפלטפורמות להלוואות חברתיות, ניתן לעקוף את הבנק ולאפשר למשקיעים להרוויח מפערי הריבית שבעבר הבנק שמר לעצמו וללווים שהבנק היה חפץ בעיקרם.
איך בעצם זה עובד?
אם אתה משתמש בפלטפורמה להלוואות חברתית אתה מתנהג בעצם כמו בנק ומרוויח מכך. מה זאת אומרת כמו בנק? ניקח דוגמה, אם היית מפקיד 1,000 ₪ בפלטפורמה. סכום זה עובר כהלוואה ללווים שונים. עבור ה- 1,000 ש"ח המושקע בפלטפורמה אתה תקבל ריבית גבוהה יותר מאשר היית מקבל אילו הכסף היה מושקע בתכנית חיסכון בבנק. הריבית הגבוהה שמקבל המשקיע נובעת למעשה מכך שאין "תיווך" על הריבית. הפלטפורמה עצמה (בניגוד לבנק) מרוויחה רק מעמלה עבור הפעולה, ורוב הרווח עובר למשקיע שנהנה מתשואה עודפת. הלווה שמקבל את ההלוואה גם הוא נהנה מהחזר של ריבית נמוכה יותר מאשר היה מקבל בבנק.
האם זה מסוכן?
רמות הסיכון באפיקי ההשקעה האלה גבוהות משמעותית מהבנק, אך יחד עם זאת התשואה שמתקבלת מאפיקי השקעה אלו בהחלט מפצה על הסיכון.
הסיכון באפיק השקעה זה הוא מתמהיל הלווים, שחלקם מוגדרים כלווים "בעייתיים".
איך הפלטפורמות מצמצמות את הסיכון?
בהשקעות בהלוואות חברתיות קיים פיזור רחב של לווים. כשם שהבנק יודע שלא כל החייבים מחזירים את כספם, כך הפלטפורמה מאפשרת לפזר את ההשקעה בין מספר רב של לווים כאשר ברור למשקיע שחלק מהלווים אולי לא יחזיר את ההלוואה.
מלבד פיזור רחב של לווים, הפלטפורמות להלוואות חברתיות מנהלות קרנות ביטחון, או קרנות לערבות הדדית למקרה שחלק מהלווים לא יחזירו את ההלוואה.
דרך נוספת להקטין את רמת הסיכון היא באמצעות ביטוחי אשראי ושעבוד נכסים של הלווים.
ומה קורה אם לווה לא מחזיר את חובו למשקיע?
קיים סיכון לא מבוטל שהלווים בחלקם לא ישלמו את חובם. במקרים אלו, הפלטפורמות יפעילו הליך משפטי על מנת שהלווה יחזיר את חובו למשקיע.
צריך לזכור שלאחרונה (12.4.19) אחרי אישור הכנסת מונהג בישראל מערכת לניהול אשראי שמנוהלת על ידי בנק ישראל.
במערכת זו בן השאר, יש מידע על נתוני אשראי, ועל יכולת ההחזר של הלווה.
מעבר ליכולת לדעת למי כדאי לתת אשראי, המערכת הזו מעלה לאנשים את המודעות שהם חייבים להחזיר את חובם. אי החזרת החוב תפגע בלווה וביכולת לקבל אשראי בעתיד.
בארה"ב שמנהלת מערכת ניקוד אשראי אישית הוכח שאנשים קנאים לשמירת הדירוג שלהם וגם בימים שבועת האשראי התפוצצה (ימי הסאב פריים), הלווים דאגו להחזיר את חובם.
בארה"ב ישנם לא מעט פלטפורמות בתחום ההלוואות בין עמיתים (הלוואות P2P) ורובם סיפקו למשקיעים שלהם תשואות דו ספרתיות.
האם כדאי להשקיע בהלוואות חברתיות?
הריביות שמערכות הבנק בישראל ובעולם נותנות נושקות לאפס, ולכן מומלץ לחפש אפיקי השקעה אלטרנטיביים המספקות תשואה גבוהה יותר עם סיכון יחסית נמוך.
השקעה באפיק זה צריכה להיות חלק מאסטרטגיה לבניית תיק השקעות מנצח.
היקף ההשקעה אמור להיות בהתאם לפרופיל המשקיע והמוכנות לסיכון שיש לו.
אנו חושבים שלמרות הסיכון הגלום בהשקעה בלוואות חברתיות כדאי לשלב אחוז מסוים בהשקעות לפי מודל זה.
האם כדאי לקחת הלווה דרך פלטפורמה כזו?
אנו חושבים שללא ספק כאשר מדובר בתנאים טובים משל הבנק אז כדאי לקחת הלוואה כזו.
לדעתנו גם שמדובר בתנאים זהים מומלץ לך לקחת הלוואה דרך גוף חוץ בנקאי מאשר לקחת הלווה מהבנק.
הסיבה שבגללה עדיף לך לקחת הלוואה כזו היא כדי לא להקטין את הכוח שלך מול הבנק. (מבחינת עמלות וריביות), למרות שביימנו אנו רואים שקיימות מערכות ניקוד אשראי שבה הבנקים יכולים לדעת תמיד מה הלקוח.
