הלוואה חברתית (peer to peer)
מדובר במושג השייך לעולם הכלכלה השיתופית, שמקדמת שיתוף עסקי בין גופים או בין אנשים כדי לחסוך בהוצאות המתווכים. הכלכלה השיתופית צוברת תאוצה בעולם ולאחר התבססות הפלטפורמות בתחום התיירות (Airbnb). בתחום התחבורה השיתופית (Uber). הגיעה גם תורו של תחום הפיננסים וההלוואות להצטרף לחגיגה.
בשנים האחרונות מתפתח בישראל תחום ההלוואות החברתיות. זהו תחום פיננסי חדש של הלוואות העוקפות את המוסדות הפיננסיים הרגילים, ובראשם את מערכת הבנקאות. למעשה, אלה הן פלטפורמות אינטרנטיות חדשות המאפשרות לאנשים פרטיים להלוות כספים האחד לשני. כלומר, הלוואות בין עמית לעמית (peer to peer), ובקיצור, P2P. כבר לפני 13 שנים החלו לצוץ בעולם פלטפורמות להלוואות חברתיות אולם רק בשנים האחרונות נרשמה האצה גדולה בתחום שהחל לחדור אף לישראל.
השוק המתקדם בתחום ההלוואות החברתיות הוא השוק הבריטי שגם היה הראשון שצצו בו אתרים להלוואות חברתיות כמו אתר זופה הבריטי שהיה הראשון שקם בשנת 2005. גם בארה"ב פועלות עשרות חברות להלוואות חברתיות שהחלוץ שבהן הוא האתר – prosper.com. מספר האתרים האלה הלך וגדל בכל העולם ובמיוחד במערב אירופה ובארה"ב. היקף הפעילות העולמי של האתרים במערב אירופה וארה"ב מוערך בכמה עשרות מיליארדי דולרים. בארה"ב התחום התפתח וצמח בשיעור חד של כ-150%. מדי שנה, וכמעט 25% מכל ההלוואות הצרכניות בארה"ב הן באמצעות הזירות להלוואות חברתיות.
הלוואות P2P משנות את חוקי המשחק
ההלוואות החברתיות חותרות תחת המונופול של הבנקים וחברות האשראי. הפלטפורמות מאיימות לשנות את כללי המשחק ואת התחום הפיננסי בארץ ובעולם. ההלוואה החברתית באה לענות על דרישה חברתית מסוימת תוך שימוש בהון פרטי שלא חייב להיות גבוה (ולכן כל אחד יכול) וקבלת תשואה כספית חיובית.
בהלוואות חברתיות ישנם שלושה שחקנים ראשיים. האחד זו הפלטפורמה שבה מתבצעת ההלוואה, השני זה האדם הלווה, והשלישי זה האדם המלווה/ המשקיע, וזאת בניגוד להלוואות המסורתיות שבהן ישנם שני שחקנים; האחד, הגוף הפיננסי שמלווה את הכסף והשני האדם שלווה את הכסף.
אחד הפרמטרים החשובים ביותר במודל ההלוואות החברתיות הוא האמון במערכת. ללא אמון בפלטפורמות האינטרנטיות שאכן הכסף יועבר ללווה ואכן המלווה יקבל את כספו חזרה בתוספת ריבית כפי שמובטח לא יהיה עתיד לתחום זה של הלוואות חברתיות. לכן הפלטפורמות האינטרנטיות משתדלות לעבוד בשקיפות מול הלקוחות.
איך השיטה עובדת?
השיטה היא פשוטה – אתם מתחברים לפלטפורמה אינטרנטית כלשהי שמחליפה את הבנק וזו משדכת לכם השקעות או הלוואות בצורה פשוטה. הפלטפורמה מקבלת במקביל נתונים מלווים וממשקיעים, בודקת ומתאימה ביניהם. מן הסתם, יש בדרך בדיקות לגבי איכות הלווה, הנעשות גם באופן ידני אך רוב העבודה היא דיגיטלית ללא מגע אנושי.
על מנת ללוות כסף בפלטפורמת הלוואות P2P על מבקש ההלוואה למלא טופס מקוון הכולל שאלון זיהוי, את סכום ההלוואה ואת תקופת ההלוואה. לאחר אישור הפרטים על ידי האתר, מתפרסמת הבקשה, בדרך כלל ללא סימני זיהוי של הלווה, אך עם פרטים לגבי סכום ההלוואה, מטרת ההלוואה, הריבית המתקבלת ממתן ההלוואה וכו'. המלווים הפוטנציאלים יכולים לבדוק את פרטי הבקשה ולהחליט האם הם מעוניינים לתת את ההלוואה. לרוב מגבילים האתרים את אחוז או סכום ההשקעה אשר יכול המלווה להעניק ללווה יחיד. בכך מפחית האתר את הסיכון ויוצר פיזור סיכונים. הלוואות אלו אינן מובטחות על ידי גוף ממשלתי כלשהו או על ידי הבנק המרכזי וישנו סיכון קטן להפסד ההשקעה למלווים. כמו בכל השקעה, גובה הסיכון הגלום בהלוואה יבוא לידי ביטוי בריבית בה היא מבוצעת.
הפלטפורמה האינטרנטית שמפגישה בין הלווים למלווים לוקחת לרוב עמלה של 1% מההחזרים השוטפים. הריבית ללווים משתנה כתלות בסיכון הלווים ובתקופת ההלוואה, והיא נעה בין 4% ועד ל-12% בשנה, ולכן, זו יכולה להיות בשביל המשקיע, השקעה בריבית טובה, כשהאלטרנטיבות בעולם היא ריבית כמעט אפסית. גם בשביל הלווה זו הזדמנות לקבל הלוואה בריבית סבירה הנמוכה יותר ממה שהגופים הפיננסיים המסורתיים בד"כ היו גובים ממנו. כמובן, כתלות בהיסטוריה הפיננסית שלו, בביטחונות שיש לו ועוד.
כיצד המערכת של אתרי ה- P2P דואגת להקטין סיכונים?
כפי שציינו, כמו בכל הלוואה גם בהלוואות חברתיות יש סיכון שהלווים פשוט לא יישלמו את הכסף. הפלטפורמות האינטרנטיות אמנם בודקות את הלווים (בדיקה כלכלית), ורק אחרי סינון משמעותי נותנות הלוואה. במקרים מסוימים יש פיגורים בתשלומים ויש מקרים של חובות שלא משולמים. במקרה בו הלווה אינו מחזיר את ההלוואה, החברות המנהלות את אתרי ההלוואות יפעלו על מנת לגבות את החוב באמצעים משפטיים מקובלים בדומה לתהליכים שנעשים במערכת הבנקאית. אחרי הכל, הלווה חתום על מסמכי ההלוואה וערב להלוואה.
כדי להקטין בכל זאת את הסיכון שהמלווה לא יחזיר את הכסף שהוא לווה, המערכות של הפלטפורמות P2P השונות פיתחו פחות או יותר שיטה דומה:
קודם כל המערכת מבצעת בדיקה המנתחת כל לווה שמגיש בקשת הלוואה: בדיקה כללית, שבוחנת את הנתונים של הלווה, את האשראי הצרכני שלו, את חשבון הבנק שלו, וזאת על מנת לוודא שאין מדובר בלווה בעייתי, בעל מוניטין גרוע. הכוונה ללווה רע הוא לווה שבעברו ישנם שיקים שחזרו, חשבון בנק מוגבל, או שהוא נקלע להליכי הוצל"פ, הליכי פשיטת רגל, תביעות משפטיות, וכדומה.
הגנה משפטית ופיזור סיכונים
דבר נוסף, המערכת דואגת לפזר את כספי ההשקעה של כל מלווה בין מקסימום הלוואות, כך שלהלוואה אחת יש מאות ואלפי מלווים. פיזור ההלוואות גורם לפיזור הסיכון בין מלווים רבים ולהפחתת הסיכון שנוטל כל מלווה בנפרד. גם המלווה יכול להחליט באופן ידני כיצד לפזר את כספו בין הלווים ואיזה סכום הלוואה הוא ייתן.
כמו כן, על מנת להבטיח את החזר כספי המשקיעים, כל משקיע נדרש להפריש באופן חד פעמי 1% מכספי כל הפקדה חדשה שהוא מבצע לפיקדון לערבות הדדית, שהינו פיקדון צובר של כלל המשקיעים. במידה והחזר חודשי של הלוואה מסוימת איננו משולם, המשקיע מקבל בו ביום את כספו מהפיקדון לערבות הדדית.
לבסוף, המערכת נותנת הגנה משפטית. כל לווה שעבר את בדיקות האנליזה, נדרש גם לחתום על הסכם הלוואה, ולהמציא שיקים ושטר חוב שנועדו להבטיח את החזר ההלוואה. במידה והלווה לא עומד בהחזר ההלוואה כאמור בהסכם ההלוואה, המערכת תדאג להפעיל ולממן עורכי דין שינקטו בהליכים לגביית החוב מהלווה.
המדינה והפלטפורמות להלוואות חברתיות
טוב לדעת שגם המדינה פועלת כדי לעודד את תחום ההלוואות החברתיות תוך כדי הגדלת הרגולציה, הפיקוח והשקיפות בתחום. כל זאת כדי לעודד תחרות מול הבנקים וחברות האשראי. במהלך השנה האחרונה נכנס לתוקפו חוק להסדרת הפעילות של הלוואות חברתיות, שתרם לביטחון של הציבור בהלוואות אלה. כך שתחום זה הוא יכול להיות אלטרנטיבה טובה למי שמחפש השקעות.
