כאן תמצאו הסבר קצר לכל הערכים המרכזיים המופיעים באתר, לנוחיותכם.
כלכלה שיתופית
- כלכלה שיתופית (כלכלה משתפת) (Sharing Economy)– מערכת חברתית חדשה הפועלת בעולם המקוון, הכלכלה השיתופית מבוססת על קהילה שמשתפת משאבים אנושיים ופיזיים. הכלכלה השיתופית מאפשרת גישה נוחה וניצול יעיל של המשאבים. הטכנולוגיה המתקדמת של הפלטפורמות יוצרת מערכת אמון בין משתמשי הפלטפורמה ועל ידי כך יוצרת פעילות עסקית בתחומים שונים (מסחר, תחבורה, תיירות והשקעות כו' ).
- We economy – כלכלה משתפת או שיתופית –מושג נרדף ל- Sharing Economy.
- צריכה שיתופית (Collaborative Consumption) – הצריכה השיתופית היא אחת הנישות המרכזיות בתחום הכלכלה השיתופית . אחת הגישות המרכזיות של הכלכלה השיתופית היא שחוויה בשירות או במוצר חשובה יותר מהבעלות על המוצר.
השקעות
- מימון המונים (Crowdfunding) – שיטת מימון חדשה שנועדה לגייס כסף מהציבור לטובת מיזמים חברתיים.
- השקעות המונים (Crowdinvesting) –מכונה גם מימון המונים המבוסס על הון (Equity Crowdfunding) מדובר על שיטה חדשה שנועדה לגייס כסף מהציבור עבור חברות או מיזמים אחרים תמורת הון מניות בחברה.
- מימון המונים באמצעות חוב (Debt Crowdfunding)- גיוס המונים באמצעות פלטפורמה יעודית לכך מטרת הגיוס יכולה להיות חברתית או עסקית. הגיוס נעשה לצורך מטרה מסוימת ללא מעורבות של הבנק.
- רכז הצעה – תקנות של רשות ניירות ערך שתוקנו החל מדצמבר 2017 ומסדירות את פעילותן של פלטפורמות השקעות המונים.
- משקיע כשיר (Accredited Investor) –מדובר באדם שיש לו את הידע או הניסיון, הנדרשים לקבלת החלטות בתחום ההשקעות. הקריטריונים הנקבעים משתנים ממדינה למדינה. (בישראל התנאי הוא נכסים נזילים בגובה של מעל 8 מיליון ₪). המשקיע הכשיר רשאי להיות חשוף להשקעות שהציבור הרגיל אינו יכול להיחשף אליהם. בהשקעות מסוג השקעות המונים (Equity Crowdfunding) ישנה מגבלת גובה לסכום ההשקעה במיזם. משקיעים כשרים אין להם מגבלה על גובה ההשקעה.
- קרן ביטחון/קופה לערבות הדדית – קרן הביטחון נועדה להגן על המשקיעים בפלטפורמותp2p כאשר אחד מהלווים או יותר מתקשה להחזיר את יתרת ההלוואה.
- משכנתא חברתית- הלוואה בין עמיתים (p2p) ההלוואות ניתנות בדרך כלל לצורך קבלת משכנתא, המלווים יכולים להינות מביטחון כפול; גם גיבוי של קרן ביטחון וגם בטחונות נדל"ניים.
- מערכת נתוני אשראי – מאגר נתונים אשר בנק ישראל מחזיק ומספק מידע אודות אשראי על כלל הצרכנים . וזאת בהתאם לחוק נתוני אשראי אשר פורסם ב 12.4.16
- דירוג אשראי אישי (Credit score)- דירוג אשראי ניתן לאדם מגוף אשראי מרכזי. הבנקים מתבססים על דוחות אלו ומחליטים כמה אשראי ניתן להעניק ללווה, ובאילו תנאים.
- השקעת אימפקט (Impact investing) או השקעות חברתיות – הן השקעות המתבצעות בעיקר מהיבט ערכי מסוים. חברות המשקיעות במיזמים מחפשות תועלת חברתית או סביבתית ולאו דווקא מחפשים את המיזמים בעלי התשואה הטובה היותר.
- אג"ח חברתי (Social finance) – האג"ח החברתי היא שיטת מימון פיננסית בעיקר לחברות הרואות את עצמן חברתיות או לארגונים פילנטרופים שונים. האג"ח החברתי אינו תרומה או מענק והוא למעשה הלוואה שניתנת בתנאים נוחים למטרות בעלות ערך חברתי או סביבתי. ברוב המקרים הלוואה הזו נושאת ריבית.
- בנק חברתי (בנק קאופרטיבי)– בנק שמתפקד כבנק רגיל לכל דבר ועניין אך ההבדל העיקרי מבנק רגיל הוא שרוב הלקוחות שלו הם גם הבעלים שלו ולכן טובת הלקוחות עומדת לפניו.
- מטבע מבוזר (Distributed currency) – מטבע שערכו נקבע באמצעים טכנולוגים על ידי הסכמה בין אנשים ולא על ידי גוף.
- בלוקצ'יין (Blockchain) – שיטה טכנולוגית המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת ברשת האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת להעביר את המידע בצורה מבוזרת.
- פרופטק (proptech): מורכב מהמילה property (נכסים) ו tech (טכונולוגיה). הפרופטק משלב טכנולוגיה מתקדמת בעולם הנדל"ן. הפרופטק טק משלב, מודלים בתחום הכלכלה השיתופית, פינטק, ובינה מלאכותית.
- השקעות אלטרנטיביות (Alternative investments)– השקעות אלו הן השקעות שאינן נכללת עם השקעות קונבנציונליות, מניות, אג"ח, פיקדונות, תכניות חסכון ונדל"ן למגורים. השקעות המשויכות לכלכלה השיתופית כמו גיוס המונים,הלוואות p2p, השקעות במטבעות קריפטו הן חלק מן השקעות האלטרנטיביות.
הלוואות
- הלוואות עמיתים (Peer to Peer -P2P) – הלוואות חברתיות בין אנשים שמתבצעת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, הפלטפורמות פועלות תחת פיקוח ורישוי של רשות ניירות ערך.
- הלוואות עמיתים (Peer to Business -P2B) –הלוואות חברתיות בין אנשים לעסקים שפועלות דרך פלטפורמה אינטרנטית המפוקחת על ידי רשות ניירות ערך.
- הלוואות עמיתים כנגד חוב (Factoting P2B) – קיצור ימי האשראי לעסקים בעסקאות פקטורינג, העמית בפלטפורמה "רוכש" את החוב של בעל העסק כנגד חשבונית עתידית שאמורה להתקבל.
- בנקאות פתוחה (Open Banking) – זוהי בנקאות המאפשרת למשתמשי הפלטפורמה לשתף את הנתונים הפיננסיים שלהם עם צד שלישי. שיתוף המידע מאפשר למשתמשים להנות משירותי (API)
שירות (API) הינו שירות המאפשר גישה לנתונים ואפליקציות חדשות.
השקיפות והחדשנות תאפשר תחרות בריאה בין הגופים הפיננסים לבין המשתמשים.
השירותים שהצד השלישי יוכל לספק יהיו בין היתר: השוואה בין הגופים השונים בשוק, הוזלת עמלות בנק וסליקה , המלצות בנושא אשראי, התראות שונות לגבי התנהלות פיננסית ועוד.
שיתוף ידע
- Crowedtesting (בדיקת המונים)– מדובר בדרך כלל בבדיקות שמבוצעות בתחום התוכנה על ידי מספר רב של בודקים חיצוניים. הבדיקות נעשות תחת פלטפורמה אחת. הפלטפורמה מייצרת משוב מכל הבודקים.
- Corwedsourcing (מיקור המונים) – משימות המתבצעות על ידי מספר רב של משתמשים מחוץ לארגון דרך רשת האינטרנט. קהל משתמשים רב יוצר את חוכמת ההמונים בעלויות נמוכות.
- קוד פתוח (Open-source) – מונח מעולם התוכנה, הכוונה שהקוד נגיש לכולם וניתן לעריכה ולשימוש על ידי כל אחד מחברי הקהילה. היתרון של קוד הפתוח נובע משיקולים כלכליים וטכנולוגים. המתכנתים עובדים בדרך כלל בחינם והמספר הרב של המתכנתים יוצרים חשיבה רחבה ויעילה.
- האקתון (Hackathon) – אירוע יזמות מרתוני, עוצמתי, העושה שימוש בחוכמת ההמונים, בו המשתתפים מתחלקים לקבוצות חשיבה, ויוצרים ומפתחים יחדיו רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לנסות לענות על אתגר אשר הוגדר מראש על ידי מארגני ההאקתון.
- חוכמת ההמונים ( Wisdom crowed)- הדעה הקולקטיבית או הממוצעת של קבוצת אנשים גדולה. הטענה היא שחכמתו של קולקטיב המורכב מהרבה יחידים בלתי מתואמים יכולה להיות טובה ומדויקת מחכמתו של מומחה או קבוצת מומחים קטנה.
קהילתי
- בנק הזמן (Timebanking) – הזמן הוא הערך הכלכלי לסחר חליפין של שירותים וסחורות בין אנשים.
- מטבעות משלימים (Complementary currency)- נקראים גם מטבעות קהילתיים או מטבעות מקומיים ,מטבעות אלו משלימים את המטבע הלאומי. הקהילה יוצרת את המטבע במטרה לחבר בין משאבים לא מנוצלים לבין הקהילה.
- ברטר (Barter) שיטת מסחר המבוססת על החלפת סחורות ושירותים בין שני אנשים או יותר. בשיטה זו אין מוכר וקונה כי אין כאן העברה של אמצעי חליפין מוסכם על שני הצדדים כגון כסף.
- כלכלה מעגלית ( CIRCLE ECONOMY) – היא מערכת כלכלית החותרת למניעת בזבוז ולשמירת הערך של המשאבים בכדור הארץ. מודל זה מאופיין במיצוי מירבי ובשימוש חוזר של משאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר. כלכלה מעגלית שומרת על הסביבה ומייעלת תהליכים .
תחבורה
- שיתוף רכבים (Car Sharing) (B2C) – חברה שבבעלותה רכבים המפוזרים ברחבי העיר והשכרתם נעשית באמצעות פלטפורמה להשכרת רכבים. הצרכן יכול לאסוף את רכבו ממקום כלשהו ולהשאירו אחר כך במקום אחר באמצעות שלושה מודלים עיקריים (A2A ,A2B ,A2Z).
- שיתוף רכבים עמית לעמית (P2P) – עמיתים שמשכירים את רכבם הפרטי דרך פלטפורמות לשיתוף רכבים.
- שיתוף נסיעות (Ride sharing) – נסיעות משותפות בין אנשים כאשר נהג מציע טרמפ לאדם אחר. שיתוף הנסיעה מתבצע באמצעות פלטפורמה ייעודית לכך. הנסיעה יכולה להיות למרחק קצר או למרחק ארוך. שיתוף נסיעות למרחקים היא חלופה לנסיעה באוטובוס בין עירוני או רכבת. שיתוף נסיעות למרחקים קצרים משמש חלופה טובה למונית ותחבורה ציבורית.
- איגום רכבים (Car Pooling)– משמש בדרך כלל לשיתוף נסיעות בין אנשים למרחקים ארוכים בדומה ל –Ride-sharing.
- קריאת רכבים (Car Hailing) – קריאה מקוונת של נוסע לכלי תחבורה שונים (כמו מונית, לימוזינה, רכב פרטי) דרך פלטפורמה אינטרנטית לדוגמא גט טקסי, אובר וכו', שבהם בעל הרכב הוא גם הנהג.
תיירות ופנאי
- שיתוף ארוחות (Meal Sharing)– שיתוף של ארוחות בין זרים בבתים פרטיים, כאשר המארח גובה מכל אורח תשלום עבור כל כיסא.
- שיתוף חללי מחיה – שיתוף חלל המגורים לדיירי משנה בדרך כלל לפרקי זמן קצרים, משמש בעיקר לתיירים.
- קאוצ'סרפינג (couchsurfing) – בעברת גולשי הספות- תופעה שבה ניתן להתארח אצל אנשים בביתם או לארח אנשים בביתך ללא עלות, ובתנאי שיש ספה שבה המארח או המתארח יכולים לישון.
מסחר
- כלכלת החלטורה (Gig economy)–הצד השלילי של הכלכלה השיתופית. פרילנסרים רבים נטולי זכויות סוציאליות התלויים לפרנסתם בפלטפורמות השייכות לכלכלה השיתופית.
- מערכת מוניטין (Reputation System)– הפלטפורמות המובילות בתחום הכלכלה השיתופית מייצרות מערכות שגורמות למשתמשי הקצה לבצע עסקאות מול משתמשים שהם לא מכירים וזאת באמצעות מערכות אמון.
- חלוקת הכנסות (Revenue share)- פיזור הכנסות הנובעות ממכירת סחורות או שירותים בין העמיתים לאחר ניכוי כל ההוצאות.
- Product Service Systems – פלטפורמות המאפשרות רכישת שימוש במוצר (השכרה) ללא רכישת הבעלות עליו זאת אומרת חווית השימוש חשובה יותר מהבעלות עצמה. (דוגמאות בולטות שיתוף רכבים, שיתוף אופניים, שיתוף חניה וכו')
- Redistribution Markets – פלטפורמות המאפשרות מכירת שירותים או מוצרים שלבעלים שלהם כבר אין צורך בהם כמו ספרים, דיסקים, צעצועים בגדים וכדומה (פלטפורמות לדוגמא :יד 2, אגורה, אייביי וכו')
- Colaborative lifestyles– צריכה של שירות כלשהו ולא מוצר פיזי כמו למשל זמן או עבודה בקטגוריות האלו אנו יכולים למצוא פלטפורמות המספקות שירותים מקצועיים( Tsakrabbit או fiverr) או שירותי חוויה (Netflix המספקת שירותי vod , airb&b המספקת שירותי תיירות).
- Marketplace – זירת מסחר מקוונת, בשונה מזירת מסחר רגילה שיש מוכר אחד עם מותג אחד. ב Marketplace יש מוכרים רבים עם מותגים שונים. בפלטפורמה כזו הקונה יכול להיות מוכר ולהפך.
- הכנסה פסיבית – הכנסה זו מגיעה באמצעות ניהול השקעות או חסכונות במוסד פיננסי או מהשכרה. הכנסה פסיבית ממקור עסקי מגיעה רק כאשר השותף אינו משתתף בפעילות העסקית. חנויות מסחר ונכסים דיגיטליים אחרים בניגוד לדעה הרווחת בציבור, אינם הכנסה פסיבית.
שיתוף נכסים
- שיתוף חללי דיור או חללי מחיה (Co-living) – מספר אנשים חולקים בית אחד עם חללי מחיה משותפים של סלון/לובי מטבח, חדרי שירותים ואמבטיה וכו'.
- מתחם דיור משותף (Co-housing)- בתים פרטיים המקובצים סביב שטח משותף. בעלי הבתים חולקים בחללי דיור משותפים כמו גינה, בריכה, חדר כושר, חניה, שבילים, אזורי פנאי ואירוח. הדיירים בסביבה זו חיים בחיי קהילה עשירים וחולקים במשאבים שונים כמו מכסחת דשא, מכונות כביסה וכו.
- שיתוף חללי עבודה ( Co-working) – שיתוף של חללי עבודה משותפים נועד בעיקר לקהילת הפרילנסרים והעסקים הקטנים. השיתוף נעשה על מנת ליצור שיתופי פעולה בין עסקים ובד בד לחסוך בעלויות.
- חללי עבודה משותפים ליוצרים (Hackerspace Ahackspace או Makerpace ) – חללי עבודה שעוסקים בתחומים יחודיים כמו: מחשבים, עיבוד ,טכנולוגיה, מדע , אמנות דיגיטלית או אמנות אלקטרונית. בחללי עבודה אלו חברי הקהילה יכולים להיפגש, לתקשר ולשתף פעולה .
- חניות פופ אפ (Pop up shop)- חנויות להשכרה לזמן קצר, בדרך כלל לטווח של שבוע שבועיים, מיועד בדרך כלל לחנויות מסחר מקוונות -online שאין להן חנות פיזית ומעוניינות למתג את עצמן ולפתוח חבות פיזית לזמן קצר או לחנויות שאופי הפעילות שלהן היא עונתית כמו ציוד סקי, בגדי ים וכו'.ת
