עידן פיננסי חדש בפתח:
הבנקאות הפתוחה תשנה את כללי המשחק
קולות של שינוי דרמטי-סיסטמטי עולים מעולם הבנקאות. מה שהתחיל כחתונה קתולית עם הבנקים, עומד להשתנות בקרוב מאוד לסטטוס של נישואים פתוחים. הבנקאות הפתוחה מגיעה לישראל.
עולם הבנקאות שאנחנו מכירים עומד להשתנות מקצה אל קצה. מדובר בשינוי שיאזן מחדש את היחסים בין עסקים, בנקים ולקוחות מתוך הכרה בערכם של הנתונים הפיננסיים-דיגיטליים שלנו. בעולם הולך ומתפתח, זה רק מן הראוי לאפשר לטכנולוגיה להניע אותנו לתרבות ניהול כספים ברוח התקופה המודרנית. על המוסדות הפיננסיים מוטלת האחריות לחשוב מחוץ לקופסא ולטפח חדשנות המעניקה פתרונות פיננסיים הולמים לכל שכבות האוכלוסייה.
בשנים האחרונות היינו עדים לעלייתה של בנקאות דיגיטלית בישראל. מבחינת גישה וחווית לקוח, הפתרונות הפיננסיים של הבנק השתדרגו מאוד הודות למעבר לבנקאות דיגיטלית. כיום אנו יכולים לבצע פעולות בנקאיות בקלות ובנוחות מהספה בבית. יחד עם זאת, חלק גדול מאזרחי ישראל אינו זוכה לגישה עבור מוצרים פיננסיים העונים על הצרכים הספציפיים שלו, וחשוב מכך, אינו נחשף להצעות משתלמות יותר ומותאמות עבורו.
זהו כישלון חברתי-פיננסי מצער אותו אפשר וצריך לשנות, ומודל בנקאות פתוחה שיושתת בקרוב בישראל הוא המנוף לשינוי הזה.
איך הוא יגרום לזה לקרות? בעזרת שתי מילות קסם פשוטות: שיתוף מידע.
הבנקאות הפתוחה מאפשרת לנו "להיות הבנק" בלחצה על התמונה תוכל ללמוד איך חברת BTB מיישמת ומאפשרת לכל אחד להרוויח מהטכנולוגיה החדשה.
בנקאות פתוחה: שיתוף מידע פיננסי
כיום, חברות האשראי והבנקים קנאים מאוד למידע של הלקוחות שלהם. קנאות שכזו מונעת מהמידע הפיננסי שלנו את הקשר עם מוסדות פיננסיים חדשים ואולי גם נכונים יותר עבורו. מטרתה של הבנקאות הפתוחה היא לשנות את המצב הזה, להוביל לשקיפות פיננסית מלאה מול הבנקים המתחרים ולאפשר לנו להיחשף לדרכים מותאמות יותר עבור ניהול הכספים .
במודל בנקאות פתוחה ניתנת הרשאה לצד שלישי לשלוף את המידע הפיננסי שלנו ממאגרי הנתונים של הבנקים. המהלך מתבצע לפי מידת ההרשאה שהענקנו , דרך אינטגרציה של ממשק תכנות יישומים (API) ותחת מנגנון אבטחת מידע קפדני.
מיהו הצד השלישי? בנקים מתחרים, חברות אשראי שונות וחברות פינטק (לא להיבהל מהשם, בהמשך נרחיב) – כל אלו יוכלו לסרוק את נתוני חשבון הבנק, החסכונות וניירות הערך שברשותנו – ובהתאם לכך להציע לנו אפשרויות חדשות ומשתלמות יותר לניהול הכספים שלנו.
הבנקאות הפתוחה בשירות האזרח, העסק ושוק ההון
הפוטנציאל של מעבר לבנקאות פתוחה הוא עצום וככל הנראה ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. באמצעות מודל הבנקאות הפתוחה נוכל לגלות כיצד יתנהלו החשבונות שלנו אצל בנקים וגופים פיננסים מתחרים, לזכות בייעוץ והמלצות לשינויים שיגדילו את הרווחים שלנו, לערוך השוואות בין השירותים הפיננסיים הקיימים, וכמובן, ליהנות משירותים פיננסיים חדשים ברוח המהפכה הטכנולוגית. כל זאת בהתאם לאינטרס הכלכלי האישי שלנו ולא של הבנק אצלו החשבון שלנו מתנהל.
במילים אחרות: נקבל לידינו תמונת מצב שלמה של מצב הכספים שלנו, ונגלה איך אפשר לשדרג את הערך שלה.
שוק ההון והרגולטורים הבינו את הפוטנציאל הגדול של מודל הבנקאות הפתוחה להגביר את התחרות ולצמצם ריכוזיות. הציבור מצידו, הביע נכונות לקבלת פתרונות פיננסיים משחקנים חדשים שנכנסו לשוק כדי להתחרות בבנקים. ומה לגביי מכלול המוסדות הפיננסיים – הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות? כל אלו ביצעו מתיחת פנים בשנים האחרונות, אימצו אג'נדה של נכונות להחלת שינויים טכנולוגיים חדשניים ועשו את המעבר לעולם הדיגיטלי.
את הדרך למעבר הזה – סללו חברות הפינטק שנכנסו בסערה לישראל.
חברות הפינטק בישראל
חברות הפינטק פרצו לישראל, והן פרצו לדלת פתוחה לרווחים. כיום ישנן למעלה מ-500 חברות פינטק שפועלות בישראל , בשנת 2019 החברות הללו גייסו השקעות בגובה 1.8 מיליארד דולר. את החותמת האחרונה למהפכה של חברות הפינטק בישראל העניק דו"ח ארגון מערך הסטארט-אפ העולמי שקבע: ישראל נמצאת במקום ה-5 בעולם בגיוס השקעות לחברות פינטק. מיד אחרי סין, ארה"ב, בריטניה והודו.
פינטק (Fintech': Finance Technology') זה השם שניתן לחברות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות פיננסיות ושירותים פיננסיים-דיגיטליים. מדובר בחברות סטארט-אפ צעירות הפועלות כדי להרחיב את האופק הפיננסי בישראל. בעשור האחרון, החברות הללו אחראיות לגל החדשנות הטכנולוגית בארץ בתחום הכלכלי.
כמעט כל הפתרונות הפיננסים החדשים שהכרנו בתקופה האחרונה – הלוואות עמית לעמית, מטבעות וירטואליים, בלוקצ'יין, אפליקציות לניהול והעברת כספים – הינם מלאכת מחשבת של חברת פינטק כזו או אחרת.
סטנדרט PSD2 לבנקאות פתוחה
כאמור, רעיון הבנקאות הפתוחה נועד להאיץ את התחרות הקיימת ולאמץ תרבות של שיתוף מידע פיננסי והחלת חדשנות טכנולוגית. אך כמו כל רעיון חדש, גם אל הרעיון הנוכחי מתלווים חששות רבים. החששות הללו עולים בעיקר בנושא אבטחת המידע של הציבור.
תמיד לימדו אותנו שלא לשתף את המידע הפיננסי האישי שלנו עם גופים זרים. שלא נטעה, העצה הזו היא עדיין נכונה. אך באופן חלקי. כשמדובר בבנקאות פתוחה המידע שלנו אכן ישותף עם גופים זרים. אבל מהלך שכזה יבוצע תחת פיקוח אדוק וקפדני של הסטנדרט הטכנולוגי PSD2 לבנקאות פתוחה.
סטנדרט PSD2 זהו המנגנון הרגולטורי המאפשר את יישום הבנקאות הפתוחה באירופה. סטנדרט זה מחייב את המוסדות הפיננסיים להחזיק ממשקים טכנולוגיים שיהיו אחראים על הנתונים הבנקאיים, על מכלול השירותים הפיננסיים, התקנות המערכתיות, וכמובן, על ההגנה ואבטחת המידע שלנו. לאחר דיונים מתמשכים באשר לסוג הסטנדרט שיאפיין את הבנקאות הפתוחה בישראל, נקבע כי מנגנון PSD2 האירופי הוא המתאים ביותר עבורנו.
בנקאות פתוחה בישראל - מתי המהפכה יוצאת לדרך?
נכון להיום, מודל בנקאות פתוחה אומץ על ידי רגולטורים ב-50 מדינות שונות ברחבי העולם. עד דצמבר 2021, גם בישראל מודל הבנקאות הפתוחה יצא לדרך וישנה את חוקי המשחק הקיימים. המעבר הזה יתבצע ב-3 פעימות.
בשלב הראשון הבנקים יעניקו עבור הצד השלישי גישה לשליפת מידע על היתרות והתנועות בחשבון הבנק שלנו. בשלב השני, חברות האשראי גם הן יעניקו גישה לשליפת מידע, כשבמקביל לכך, הבנקים יעניקו אפשרות לייזום תשלומים בחשבון הבנק שלנו על ידי צד שלישי. בשלב האחרון להחלת הבנקאות הפתוחה בישראל, תינתן גישה אל אוסף הפקדונות, החסכונות, ההלוואות ותיקי ההשקעות שלנו.
שלא יהיה בכלל ספק, החדשנות הטכנולוגית היא הלב הפועם של הבנקים בישראל. אלו מצידם, יהיו חייבים לאמץ את מדיניות החלת ממשקי API ואנליטיקת נתונים במערך הדיגיטלי שלהם.
עידן פיננסי חדש עומד בפתח – עידן בו האינטרס הכלכלי האישי שלנו מקבל את הבמה.
