כולנו רוצים לזהות מגמות משתנות בבורסה, כולנו רוצים להיות הראשונים להגיב אליהם. אבל רק אחד יכול לעשות זאת בצורה השלמה ביותר.
אז מי נחשב בימינו למשקיע חכם? משקיע שונה? מי שפעולות המסחר שלו לא מונעות מרגש. בעידן החדש, משקיע שכזה לא "מתאהב" במניה כי יש לו מזל איתה או כי שמה מזכיר לו את התוכי שגידל בילדות. הוא לא נותן לפקטורים כמו לחץ, עצבים או תסכול להשפיע על קבלת ההחלטות שלו. משקיע שכזה הוא אחד שיודע מראש מה יעשה עם כספו ולא נופל לפיתויים בדרך. אבל מעל הכול, משקיע כזה הוא אחד שיכול לשלוף עשרות אלפי נתונים מזירות מסחר שונות ולנתח את כולם ללא שגיאה ולבצע פעולות מסחר במהירות של 0.0143 ננו שניות.
המשקיע הזה עדיין לא קיים בגירסא אנושית. עד אז, הנה לכם האלגוריתם הממוחשב שלו, אלגו-טריידינג.
אלגו-טריידינג: מסחר אלגוריתמי
בשיטת המסחר אלגו-טריידינג ('מסחר אוטומטי' בהגה המקצועית, 'קופסא שחורה' בלשון חברית), המסחר מתבצע באמצעות אלגוריתם ממוחשב ("אלגו") שמזהה דפוסים ומגמות משתנות בבורסה, ולפיהם מבצע פעולות קנייה ומכירה ("טריידינג"). האלגוריתם החכם מתחבר למספר זירות מסחר במקביל, אוסף אינפורמציה בזמן אמת על ביצועי הבורסה, מנתח מדדים, מגמות ותצורות מסחר, ולפי פקודות שהוכנסו לו מראש מבצע את פעולות המסחר הנדרשות. את מכלול הפעולות הללו מבצע האלגוריתם במהירות של שברירי שניה, לאחר ניתוח מהיר, מעמיק ומנותק מכל רגש.
כיצד נולד מודל אלגו-טריידינג?
בספרו של גרגורי צוקרמן, 'The Man Who Solved the Market', הוא מספר על חייו של ג'ים סימונס; סימונס היה מתמטיקאי מוכשר במיוחד שהרצה באוניברסיטאות MIT ו-הארוורד בארה"ב. בתקופת המלחמה הקרה, סימונס גויס למערך הביטחון הלאומי של ארה"ב (NAS) על מנת לפצח קודים אלגוריתמיים של המעצמה הסובייטית. כאשר פרצה מלחמת וייטנאם, כישוריו של המתמטיקאי שוב נקראו לדגל, אך אופיו הליברלי-פציפיסטי של סימונס הביא לכך שנזרק החוצה מהמערך הביטחוני, וכתוצאה מכך, גם ממשרתו באוניברסטאות.
סימונס החליט שהוא יוצא למלחמה משלו, האויב – וול סטריט. בשנת 1978 ריכז סימונס בחלקה הצפוני של לונג איילנד, צוות של מוחות מעולם הפיזיקה, המתמטיקה והסטטיסטיקה – וביחד עבדו על נוסחא לאלגוריתם ממוחשב שיזהה מגמות משתנות בשוק ההון ויסחור באופן אוטומטי במניות. 10 שנים מאוחר יותר, הם יקימו את קרן הגידור 'מדליון', הראשונה מסוגה בשוק ההון שמבוססת על מודל מסחר באמצעות אלגוריתם ממוחשב. ארבעה עשורים אחר כך – קרן 'מדליון' תספק תשואה שנתית ממוצעת של 38% (!) ג'ים סימונס יכונה "מלך הקוונטיקה שפיצח את וול-סטריט", ומודל אלגו-טריידינג שפיתח, יהיה אחראי על 75% מסך הביצועים היומיים בבורסה האמריקאית של שנת 2020.
מסחר אוטומטי בארביטראז'
אסטרטגיית ההשקעה באלגו טריידינג מתבססת לרוב על מסחר ארביטראז'. האלגוריתם מכוון אל עסקאות "קטנות" בסיכון נמוך, יורה על כמות רבה ככל הניתן, ובסופו של יום מסחר גדוש בפעילות מפתיחת השערים ועד סגירתם, הסכום המצטבר של אותן עסקאות "קטנות" (אליו מתלווה גם עמלה נחמדה מהבורסה) יהיה נאה במיוחד.
אחוזי הצלחתו של אלגוריתם למסחר אוטומטי מושפעים בעיקר משני פרמטרים – המהירות והנוסחא. ככל שמהירות שליפת הנתונים והתגובה אליהם תהיה גבוהה יותר, כך האלגוריתם יזהה יותר עסקאות כדאיות. יתרון של אלגוריתם אחד על משנהו – ואפילו באלפית השנייה – יעשה את ההבדל בין תשואה של 100 דולר לבין אחת של 1000 דולר. קריטריון המהירות באלגו-טריידינג, יצר מציאות שבה חברות המסחר מציבות את מחשבי העל שלהן בתוך בניין הבורסה עצמו או בסמוך אליו, בניסיון לצמצם עד כמה שניתן את קצב העברת הנתונים.
באשר לנוסחא לפיה אלגוריתם ממוחשב מבצע את פעולות המסחר, עליה להיות מדויקת ומבוססת על ניתוחים מוכחים של הבורסה. ככה יוכל האלגוריתם לנבא בהצלחה את השינויים הצפויים בזירות המסחר. מנגד, אלגוריתם שמגיב לאט או פועל לפי הוראות של נוסחא "כושלת", יוכל להפסיד למשקיע את כל כספו עוד לפני שיסיים לקרוא את המשפט הזה.
מי יכול לסחור באלגו-טריידינג?
עד לא מזמן המסחר באלגו-טריידינג היה מנת חלקם של השחקנים הגדולים, אלו שמכתיבים את קצב המסחר בבורסה. החבורה הזו מכונה 'The Market Makers' – אוסף של קרנות גידור, בנקים ובתי השקעות מובילים. אלו קונים ומוכרים ניירות ערך בכמויות מסיביות לאורך כל שעות המסחר, ודואגים לשמור על איזון של היצע וביקוש בבורסה. איזון שהבורסה נורא קנאית אליו. נכון לימינו, קיימות כבר עשרות חברות לניהול תיק השקעות מבוסס אלגו-טריידינג. כל אחד מאיתנו יכול לשלוח את תיק ההשקעות שלו לזירת ההשקעות של מסחר אוטומטי, לשבת עם קוקטייל אשכוליות מול הים, ולראות בלפטופ את הביצועים של הכסף שלו. מודל המסחר באלגו-טריידינג רק הולך וצובר יותר תאוצה, וזאת למרות שישנו גל ביקורות כנגד המודל, ומאחורי הקלעים רגולטורים רבים עובדים על נוסחא משלהם שתילחם באלגוריתם.
החסרון במודל אלגו-טריידינג
על הנייר, הבורסה צריכה לדאוג לטובת הצרכנים. כשזה נאמר, הביקורות על מודל אלגו-טריידינג מורכבות משלוש טענות עיקריות: הראשונה קובעת כי שיטת אלגו-טריידינג משרתת רק את השחקנים הגדולים בזירה. השניה, מתלהמת על אסטרטגיית המסחר קצר הטווח של המודל. הבורסה מחפשת לעצמה סוחרים יציבים, כאלו עם אינטרס למסחר ארוך טווח ולא "ציידים" שמחפשים להרוויח מהפרשי מחירים. הטענה השלישית, היא העובדה שחברות אלגו-טריידינג תופסות נפח עצום מהביצועים היומיים בבורסה, אך רובן אינן נסחרות בבורסה ולא מספקות הזדמנויות השקעה ארוכות טווח עבור הצרכנים.
ההגבלות והפיקוח על המודל נשארים מעורפלים, ומאז שנוצר המודל הוא אחראי לכמה מהזעזועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריית שוק ההון בארה"ב. גם בישראל המודל נתון ללא רגולציה מוסדרת, ועל הסכנות הטמונות בכך יספרו לכם 600 משקיעים ישראלים, שאיבדו את כספם בהונאת האלגו-טריידינג של חברת "יוטרייד" ויואב טלמור. על רקע הפופולריות שצבר המודל בעשור האחרון, ישנו קרב גדול שמתחולל בין חברות אלגו-טריידינג לבין המנגנונים הרגולטריים של הבורסה. במקביל לכך, אותן חברות ממשיכות לעבוד על מערכות משודרגות יותר ונוסחאות מדויקות יותר, במטרה להמשיך ולשלוט בבורסות. איך המלחמה הזאת תסתיים? זוהי נבואה אותה רק אלגוריתם ממוחשב יוכל לחזות.
