דברו איתנו:
074-7029965

כדי לדעת איזו השקעה עדיפה לנו ופחות מסכנת את הכסף שלנו יש להבין תחילה מה זה אג"ח ומה זה הלוואה חברתית?

איגרת חוב (אג"ח)-זהו נייר ערך שהוא התחייבות לתשלום חוב. בנייר זה המנפיק (בדרך כלל ממשלה או חברה) מתחייב לשלם את ערך הנקוב בתעודה בתוספת ריבית.

הלוואה חברתית (הלוואות P2P) אלו הן הלוואות שניתנות בין עמיתים ללא תיווך צד שלישי (למשל, הבנק).

בין אם מדובר בהשקעה באג"ח ובין אם מדובר בהשקעה בפלטפורמות להלוואות חברתיות שתי ההשקעות האלו הינם השקעות בחוב.

כדאיות ההשקעה נגזרת משני פקטורים משמעותיים: גובה הריבית שניתן לקבל, והיכולת של הלווה לעמוד בהחזרי ההשקעה.

על אלו רמות סיכון מדובר?

לגבי אג"ח

ישנם סוגים רבים של אג"ח ברמות סיכון שונות, סיכון האג"ח מושפע משני גורמים עיקריים:

סיכוני מנפיק וסיכוני מח"מ (משך חיים).

סיכוני מנפיק: ככל שמנפיק האג"ח יהיה חזק יותר כגון: מדינה או חברה בעלת חוסן פיננסי, כך הסיכוי שמנפיק התעודה יעמוד בהתחייבויותיו יהיה גבוה יותר. במקרים כאלו הריבית תהיה נמוכה יותר.

סיכוני מח"מ (משך חיים): ככל שהאג"ח הונפק לזמן ארוך יותר כך גדלים הסיכויים שיקרו אירועים בלתי צפויים בדרך שיגרמו למנפיק האיגרת לא לעמוד בהתחייבויותיו, ולכן הריבית במקרה זה תהיה גבוהה יותר

Case Study

בישראל פועלות כבר כמה שנים מספר פלטפורמות להלוואות חברתיות (BTB, Blender ועוד) שהוכיחו את עצמן ביכולת שלהן לתת תשואה שנעה בין 5-7%. ישנו תמיד סיכון קטן שהמשקיע אולי לא יקבל את התשואה שהובטחה לו או שיאבד חלק קטן מההשקעה שלו.

אז, בוא נסכים שהשקעה טובה זו השקעה שיש לה רמות סיכון סבירות והתשואה שלה עומדת לפחות על 4-8% בשנה.

האם ניתן למצוא היום אג"ח שנותן ריבית של כ-5-7% כמו בהלוואות חברתיות?

לאחר בדיקה ולשם השוואה מצאתי אג"ח קונצרני של חברה ידועה ומצליחה בשם פתאל החזקות שהיא בעלת החזקות של בתי מלון בארץ ובעולם.

התמקדתי באג"ח מסדרה ג'(דירוג  A3) אג"ח שקלי בריבית קבועה (מח"מ 4.83). רבים מאיתנו מושקעים באיגרת זו גם בלי שנדע דרך קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. התשואה שניתן לקבל נכון לכתיבת שורות אלו (20.9.20) 6.94% תשואה ברוטו למשקיע.

אז ראינו שאפשר למצוא גם בתקופה הזו אג"ח שיכול לתת תשואה טובה.

על אלו פרמטרים יש לשים לב בבואנו להעדיף השקעה אחת על אחרת?

השפעתו של שוק ההון

השפעתו של שוק ההון משקיע שמחליט להשקיע באג"ח כלשהו דרך שוק ההון, צריך לדעת שאם יהיו ירידות בשוק ההון הן ישפיעו גם על האג"ח הזה וערך הנייר ירד גם הוא. לעומת זאת פלטפורמות להלוואות חברתיות לא מושפעות ממה שקורה בשוק ההון. במקרה זה, ישנו יתרון להלוואות חברתיות. משקיע נבון חייב שחלק מהשקעותיו יהיו מנותקות משוק ההון.

יתרון הנזילות

הנזילות למימוש האג"ח היא מיידית, לעומת השקעה בפלטפורמה להלוואות P2P שלוקח לפחות חודש למימוש ההשקעה. אז נכון שיש כאן יתרון להחזקה בנייר סחיר, אך מבחינתי אם זה לא כסף שצריכים לאכול ממנו מחר בבוקרלא מדובר ביתרון משמעותי.

רמות סיכון

כאן עומדת השאלה המרכזית מה יותר מסוכן? בסוף בשני המקרים מדובר בהלוואה שצריך להחזיר.

טייקונים גדולים כמו לב לבייב, דנקנר, פישמן או תשובה לא עמדו במלוא התחייבויותיהם לגבי האג"ח שלהם, כך שאנו יודעים שתמיד קיים סיכון להחזר ההשקעה.

האם העסקים שנמצאים בפלטפורמה של BTB בעלי חוסן פיננסי גבוה יותר? אינני יודע!

 מה שאני כן יודע זה שהחיתום שמבצעת הפלטפורמה הוא משמעותי ביותר. הלווים נדרשים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר כמו שעבוד נכסים העמדת ערבים וכיו"ב.

חשיפה ללווה

ראינו, שגם בהלוואות חברתיות וגם באג"ח הלווים יכולים להיות באותה רמת סיכון. היתרון שיש בפלטפורמות להלוואות חברתיות לעומת אג"ח הוא שהפלטפורמות מקטינות את רמת הסיכון על ידי פיזור רחב של הלוואה אחת בין הרבה לווים. זאת אומרת, השקעה אחת יכולה להתפזר בין מאות משקיעים כך שהחשיפה לכל לווה ולווה בסך הכל היא קטנה ולא כל כך משמעותית. לכן, בהלוואות חברתיות רמת הסיכון יורדת כאשר לווה לא עומד בהתחייבויותיו.

לסיכום

השקעה בשוק ההון היא מומלצת וכולנו משקיעים בדרך זו או אחרת  דרך חברות הפנסיה ובתי ההשקעות.

השקעה בפלטפורמה להלוואות P2P צריכה להיות כמוצר משלים לתיק ההשקעות.

משקיע שכבר חשוף לשוק ההון ויש לו כסף פנוי, ההמלצה היא להשקיע גם בתחום הלוואות P2P כחלק מאסטרטגיית ניהול תיק השקעות.

בכל מקרה לדעתי ,השקעה בפלטפורמה של BTB מסוכנת פחות ועדיפה על ההשקעה באג"ח בעל תשואה דומה.

פרטים נוספים:

הכותב רושם את דעתו בלבד! אין לראות במאמר זה כהמלצה להשקעה זו או אחרת.

אולי יעניין אותך גם.....

שתפו את הפוסט

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מיזמים נבחרים

רשתות חברתיות

קטגוריות
נושאי האתר
קטגוריות
גלילה לראש העמוד

הרשמה לניוזלייטר

רוצה להיות מעודכן? 

אנחנו מבטיחים לא לשלוח ספאם.

דילוג לתוכן