כיצד פעולות הפלטפורמות של הכלכלה השיתופית ומה תפקידן?
רבים מתקשים להבין למה רבות מהפלטפורמות המצליחות כמו לדוגמה Airbnb או איביי נחשבות שיתופיות? מה כאן השיתוף בעצם? הרי חברות שהשכירו חללי עבודה, מגורים או רכבים וכו' תמיד היו. אז מה השיתוף? האם אפשר לומר שהכלכלה השיתופית היא בעצם פלטפורמת תיווך אחת גדולה?
איך הכל התחיל?
Airbnb החלה את דרכה בשנת 2007 בסן פרנסיסקו כאשר שני סטודנטים, בריאן וג'ו, לא היו מסוגלים לשלם את שכר הדירה שלהם. באותה תקופה מחירי המלונות בסן פרנסיסקו היו גבוהים מאוד ובתפוסה מלאה. כך, שחוסר ההיצע במקומות לינה באותו אזור והצורך העמוק למצוא דרך יצירתית לשלם את שכר הדירה, גרמו לשני החברים להשכיר ללילה חלק מהלופט שלהם והם אף הציעו למי שבא לישון אצלם ארוחת בוקר קלילה.
לאחר שהם ראו שלדבר הזה יש הצלחה מסחררת הם הקימו את Airb&b שאפשרה גם לאחרים לעשות את מה שהם עשו ולהרוויח מכך.
איביי נוסדה ב- 1995 כאשר מתכנת אירני ממוצא צרפתי העונה לשם פייר יצר אתר מכירות פומביות. באתר הוצא למכירה פומבית מדפסת לייזר שבורה. פייר נדהם לגלות שאחד הלקוחות באתר הסכים לשלם סכום של 14.83$. פייר פנה ללקוח ושאל אם הוא מודע לכך שהמדפסת שבורה. הלקוח ענה בחיוב והסביר שהוא אספן של מדפסות. מכך עלתה התובנה שניתן למכור כל דבר לכל אחד ובעקבות כך איביי החלה לפעול בשיטת הזנב הארוך, ואפשרה לכל אחד בכל מקום בעולם להיות חלק מעולם המכירות. שם המשחק היה מגוון סחורות גדול ובזול.
אז מה משותף לשתי החברות שהוזכר?
מלבד הסיפור המרתק של החברות האלה, שתי הפלטפורמות שהוצגו משויכות לכלכלה השיתופית.
המאפיין העיקרי שבלעדיו פלטפורמה לא תיכלל תחת ההגדרה של הכלכלת השיתופית היא שהפלטפורמה חייבת להיות מבוססת קהילה. ללא קהילה אין כלכלה שיתופית.
אז נכון, בשתי הפלטפורמות יש קהילה, אבל היכן השיתוף?
אצל Airbnb השיתופיות היתה מוחשית יותר בראשית דרכה כאשר היא אפשרה למשתמשי הפלטפורמה לשתף חלק מחלל הדירה שברשותם ולהרוויח בקטנה. אך, עם הזמן היא הפכה לפלטפורמה שמתחמי דירות שלמים ולא רק חדרים עוברים תחת קורת הגג שלה. זאת אומרת ש- Airbnb הפכה לפלטפורמה שרבים מנצלים אותה לעשיית כסף. הפלטפורמה הפכה למתווכת בין בעלי בתים לבין תיירים. השיתופיות קטנה ושורת הרווח גדלה.
זה נכון גם לגבי איביי שבתחילת דרכה אפשרה לאנשים פרטיים מכל העולם להיות קונים ומוכרים בפלטפורמה. האנשים שמכרו היו אנשים שעשו מעט כסף ממכירת חפצים שהיו להם. לאחר שחברות או ספקים גילו את הפוטנציאל שלה הם ניצלו את הפלטפורמה לעשיית כסף רב ממכירה של פריטים חדשים וכיום הסחורות שלהם שולטות באתר. איביי של היום מתווכת יותר בין אנשי עסקים שעושים כסף רב לבין קונים בכל העולם.
אז מה אנו מבינים מכך?
כפי שהבנו ישנן פלטפורמות רבות ומצליחות השייכות לכלכלה השיתופית, שאין בהן שיתוף במובן הרגיל שאנו מכירים. השיתוף בהן מתבטא בצורה שונה. הכיצד? – ידוע שלפלטפורמות האלה יש משתמשים רבים, כך יוצא שהפלטפורמות האלה מחזיקות מידע לגבי ההתנהגות הצרכנית של אותם משתמשים. מידע זה עוזר להן בסופו של דבר להתייעל ולהיות מועילות יותר למשתמשים שרק מרוויחים מכך. כך בעצם מתבטאת השיתופיות של הפלטפורמות האלה.
לדוגמה, באייבי ו- Airbnb יש מערכות מוניטין שבעזרתן ניתן לדרג את הספק ואת אמינותו. ברגע שלאותם ספקים יש דירוגים גבוהים אז זה עוזר לכלל המשתמשים לדעת עם איזה ספק הכי כדאי לעבוד, ומי יתן את התמורה הטובה ביותר לכסף שלהם. מערכות המוניטין האלה גורמות לספקים להיות נותני שירות טובים יותר כדי לקבל דירוג טוב יותר. בעקבות כך, הפלטפורמות הופכות להיות שימושיות ואמינות יותר למשתמשים. ככל שהפלטפורמות מועילות ואמינות יותר כך יש להן משתמשים רבים יותר. כך בעצם פעולות פלטפורמות הענק האלה. לשתי הפלטפורמות שהוצגו יש אומנם מתחרים אבל מי שמע עליהם?
קטע וידאו קצר(2:16) המציג באנימציה את הסיפור של AirBnb- איך בעצם הכל התחיל?
לסיכום
הכלכלה השיתופית יש לה הרבה פנים וחודרת להרבה תחומים בחיינו. התפקיד של רוב הפלטפורמות בתחום הכלכלה השיתופית הוא בקטע השיתופי המוכר אלא יותר לחבר או לתווך בין קהל המשתמשים בפלטפורמה. התיווך איכותי יותר בעקבות שיתוף מידע המתבסס על חוכמת ההומונים. מידע המגיע מן המשתמשים לבניית מערכות אמון אשר מייעלות את הפלטפורמות לטובת המשתמשים עצמם.
