הכלכלה השיתופית מאפשרת לנו עולם חדש של הזדמנויות. אחת ההזדמנויות היא להיות מיקרו- יזמים ולהשתתף בכלכלת החלטורה (gig economy).
כלכלת החלטורה מאפשרת לנו באמצעות אפליקציה לספק שירותים שהם על הדרך ובשעות הפנאי. למשל אדם סיים את עבודתו והוא בדרך הביתה, אותו אדם מקבל קריאה באמצעות אפליקצית "אובר" לעבודת נסיעה שהיא קרובה למקום בו הוא נמצא. הבחור שגם ככה נמצא על הכביש לוקח את הנסיעה ומרוויח כסף על השירות שהוא מספק.
מקבל השירות נהנה ממחיר מוזל ומשירות מהיר ונהג האובר מרוויח כסף שהוא "על הדרך".
עד כאן הכל נשמע פנטסטי. אולם לצד היתרונות הרבים, שהכלכלה השיתופית מספקת, קיימים גם צדדים שליליים, בעיקר כשמדובר על כלכלת החלטורה.
חוק California Ab5 – החוק שיחולל מהפכה בשוק העבודה.
חוק Ab5 הוא חוק חדש להגנת העובד שנחקק לאחרונה במדינת קליפורניה. החוק שאושר על ידי הסנט של מדינת קליפורניה בספטמבר 2019 ונחתם על-ידי מושל קליפורניה, צפוי להיכנס לתוקפו כבר בינואר 2020.
לפי איך שזה נשמע עכשיו הוא עלול לחסל את כלכלת החלטורה ולשנות את שוק העבודה מהיסוד. דבר זה יכול לגרום ל"רעידת אדמה" בכלכלת החלטורה במדינה ולקבוע תקדים לחקיקה דומה במקומות אחרים בארה"ב ובעולם.
חיסול כלכלת החלטורה יכול למוטט חברות השוות מאות מיליארדים. חברות רבות המבוססות על הכלכלה השיתופית או על כלכלת החלטורה.
אז מהו חוק AB5? ואיך הוא מגן על העובדים?
חוק זה נוצר כדי להגן על העובדים בפני מעסיקים המסווגים את עובדיהם כקבלנים עצמאים או פרילנסרים וכל זאת כדי לחסוך עלויות הקיימות מהעסקת עובדים כעובדי חברה.
החוק מגן על העובדים בכך שהוא יוצר זיקה בין העובדים לבין המעסיקים ובכך הוא מאלץ את המעסיקים לספק תנאים סוציאליים כמו שכר מינימום, חופשה, מחלה הפרשות לפנסיה וכו'.
החוק נתמך על-ידי איגודי עובדים, אקטיביסטים חברתיים ומנהיגים מהמחנה הדמוקרטי.
המתנגדים לחוק הם לשכת המסחר, רפובליקנים וכמובן תאגידי ענק כמו Uber ,Lyft ו –Doordadh שהתחייבו להוציא 30 מיליון דולר על מנת לסכל את החוק.
תומכי החוק טוענים שהחוק החדש יאפשר לעובדים לקבל תנאים סוציאליים, כמו שכר מינימום, חופשה, מחלה, אבטלה וכו'. המדינה תקבל הכנסות נוספות ממיסים בגובה של 8 מיליארד דולר בעבור שכר עבודה.
מתנגדי החוק טוענים שיישום החוק יגדיל לחברות את עלויות התפעול בכ- 30% דבר שיגרום לעליית מחירים ללקוחות, פגיעה בשירות ופגיעה בעובדים המעוניינים בגמישות בעבודה.
חשוב גם לציין כי החוק מעניק את הזכות לערים נוספות לתבוע חברות המפרות את החוק הנ"ל.
ומה דעתם של הפרילנסרים על החוק?
למרות שהחוק החדש בא לגונן על העובדים, ישנם לא מעט פרילנסרים שנהנים מכלכלת החלטורה ועושים לא מעט כסף בשיטה הזו. חלק מהפרילנסרים הם בעלי הון מוניטין ומרוויחים מכך הרבה כסף ואין להם שום רצון לחזור לשיטת העסקה הישנה.
סטודנטים, אמהות לילדים קטנים, פנסיונרים, אנשים שמעוניינים בהכנסה נוספת כל אלה חשובה להם הגמישות בעבודה, ולכן הם חוששים לגבי יישומו של החוק.
לא כל בעלי המקצוע מחויבים לחוק. חוק ה AB5 פוטר מקצועות שונים כמו רופאים, רואי חשבון, סוכני נסיעות וכו' ומאפשר למעסיקים להעסיק את אותם כפרילנסרים. לעומת זאת מקצועות כמו עיתונאים, צלמים, סופרים חייבים להיקלט כעובדי חברה אם הם הגישו כ- 35 עבודות בשנה.
החשש הכבד של אותם עיתונאים שעבודתם תופסק היות שבעולם האינטרנט המו"ל יכול להעסיק בעלי מקצוע מכל מקום בעולם ולוותר על המקומיים ובכך לפטור את עצמו מיישום החוק.
בחברות כמו Uber ו- Lyft העובדים חייבים להיות מקומיים וחברות אלה יהיו חייבים ביישום החוק.
אך מה יהיה בגורלם של אותם עיתונאים או צלמים?
מבחן ABC -מבחן שלושת התנאים:
קליפורניה ומדינות רבות נוספות בארה"ב משתמשות במבחן הנקרא מבחן ABC כדי לקטלג עובדים ולהחליט איזה עובד נחשב עובד עצמאי ואיזה עובד נחשב עובד חברה. מבחן ABC נוצר בשל החלטת בית המשפט העליון בקליפורניה שקבע באפריל 2018 במשפט דנימאקס, כי יש לקיים מבחן מחמיר יותר בעניין סיווג עובדים.
מבחן ABC הנו מבחן בעל שלושה פרמטרים שהחליף תקן קודם משנת 1989 (תקן בורלו 11הנקודות), ואלו הן שלושת התנאים:
A. – האם קיימת תלות בין העובד בביצוע עבודותיו לבין המעסיק או הגורם המגייס?
B. – האם העובד מבצע עבודות שאינם במסגרת ליבת העבודה של הגורם המגייס?
C.- האם העובד מקיים עסק עצמאי שפעילותו לא קשורה לפעילותו של המעסיק?
לפי התשובות המתקבלות במבחן זה ניתן לקבוע אם העובד אכן עובד עצמאי/ פרילנסר או שהוא עובד חברה ותלוי לחלוטין במעביד שלו.
אז מהם טיעוני הנגד של אובר?
קרוב לוודאי שאובר תעשה הכל על מנת להשאיר את המועסקים שלה כפרילנסרים ויש סיכוי שאפילו היא תצליח בכך.
הטיעונים של אובר לגבי תנאי A- המועסקים עובדים ברכבם הפרטי ויכולים לעבוד מתי שהם רוצים.
תנאי B- אובר מגדירה את עצמה כחברה טכנולוגית ולא כחברת נסיעות ולכן המועסקים
שלה אינם עובדים בליבת הפעילות העסקית של החברה.
לגבי C – העובדים יכולים לעבוד במספר פלטפורמות של נסיעות או לקיים מספר פעילויות עסקיות והם אינם חייבים לעבוד רק דרך הפלטפורמה של אובר.
בקטע וידאו זה (12:20) מסברים לנו איך uber יכולה לחמוק מחוק AB5
סיכום
החוק AB5 אמור להיות מיושם כבר בינואר 2020 במדינת קליפורניה בלבד, אך יש סיכוי שגם מדינות אחרות בארה"ב ובעולם כולו יאמצו אותו. אם אכן זה יקרה ומדינות רבות בעולם יאמצו חוק זה אז אין ספק ששוק התעסוקה יהיה שונה ממה שמוכר לנו כיום. עד כמה הוא ישתנה ואילו השלכות יהיו לכך?
קשה לדעת. אך יותר מכך קשה לדעת מה יקרה לכלכלת החלטורות ולפלטפורמות המבוססות עליה, האם הם ישרדו בכלל? מה שכן, במידה והפלטפורמות האלו השוות מאות מיליארדים יתמוטטו אין ספק שזה ישפיע על הכלכלה בארה"ב ובעולם.
The photo was taken in the San Francisco Chronicle 
