מה זה נכס דיגיטלי?
נכס דיגיטלי הוא כל נכס שנמצא ברשת האינטרנט ויש לו ערך כלכלי כלשהו. הערך הכלכלי מתבטא ביצירת הכנסה שמתקבלת כתוצאה מתנועת גולשים אל הנכס. ההכנסה יכולה להגיע מפרסומות, ממכירת מוצרים או ממכירת לידים. דוגמאות בולטות לנכסים דיגיטליים הם בלוג, דף עסקי ברשתות החברתיות, ערוץ יוטיוב, קורס דיגיטלי חנויות מסחר למיניהם (אמזון, אסטי, איביי) וכיו"ב.
מי חייב בדיווח?
אז הנכס הדיגיטלי שלך התחיל לייצר הכנסה? זה מצוין, אך אל תשכח שיש לך שותפים. השותפים החדשים שלך הם מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
ברגע שיש לך הכנסות, יש גם חובת דיווח לרשויות המס. אין זה משנה אם מקורות ההכנסה מגיעים מנכסים דיגיטליים מחו"ל או מישראל. חובת הדיווח היא על כל תושב ישראלי שמלאו לו 18 שנים ויש לו הכנסה שמגיעה מעסק כלשהו ולא מעבודה כשכיר.
קטין מתחת לגיל 18 אינו חייב בדיווח לגבי הכנסות שהן עד 82,710 ₪ (נכון לשנת 2020).
בישראל יש חובת מס פרסונאלית, זאת אומרת, כל עוד אתה מוגדר כתושב ישראל אתה תשלם מס בישראל.
שים לב: אם במקרה ואתה עובד עם פלטפורמות מסחר כמו אסטי, אמזון, איביי וכיו"ב, אז לפי הסכמי FATCA שישראל חתומה עליהם, מוסדות אלה מחויבים להעביר מידע על חשבונות שמנוהלים אצלהם לרשות המיסים.
מה כדאי להיות - עוסק פטור, עוסק מורשה או אולי חברה?
כדאי לדעת שיש מספר אפשרויות לרישום העסק במס הכנסה, כמו עוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות, חברה בע"מ, חברה זרה (בדרך כלל חברת LLC).
עוסק פטור – בעל עסק עם מחזור הכנסות מתחת ל 99,893 ₪ (נכון ל- 2021). קריטריון נוסף שצריך כדי להיות מוגדר כעוסק פטור הוא לפי תחום העיסוק של בעל העסק. למשל, בעל נכס דיגיטלי יכול להיות עוסק פטור אלא אם יש לו עיסוק נוסף שמחייב אותו להיות עוסק מורשה (לדוגמה, עו"ד, רו"ח,מתווך ועוד).
עוסק מורשה – בעל נכס דיגיטלי עם מחזור עסקאות מעל תקרת הפטור (מעל 99,893 נכון לשנת 2021) חייב לפתוח עוסק מורשה.
*הערה – ישנן פעילויות עסקיות שונות בתחום המסחר הדיגיטלי שאינן חייבות להיות עוסק מורשה גם אם עברו את ה- 100,000 ש"ח, כמו לדוגמה מסחר בשיטות דרופשיפיניג, ארביטראז', חנויות אמזון וכיו"ב.
פתיחת חברה – ישנם שיקולים רבים לפתיחת חברה. במידה ולעסק ישנם הכנסות גבוהות מומלץ להתייעץ עם רו"ח בנושא.
פתיחת חברה שקופה (LLC) – רבים מתפתים לפתוח חברה אמריקאית מסיבות שונות.
חשוב להבין שחברות כאלו במידה והשליטה והניהול שלהם נמצא בישראל , המיסוי יהיה כמו בישראל.
בנוסף ניהול הספרים יהיה כמו חברה ישראלית ועלויות לכך הן גבהות במיוחד.
לא מומלץ לפתוח חברה כזו ללא גורמים שמתמחים בכך.
מיסוי אתרי תוכן ואתרי לידים
אתרי תוכן הם אתרים שיש להם מספר מודלים להפקת רווחים:
- השכרת האתר או מכירת "לידים" (הפניית לקוחות אל בעלי מקצוע מתאימי השכרת שטחי פרסום למפרסמים.
- הכנסות מ- Affiliate (שיווק שותפים).
- הכנסות משירותים שנותן בעל האתר.
כל הכנסות האלו חייבות להיות מדווחות למס הכנסה ולמע"מ, חשוב לציין שגם הכנסות המתקבלות משיווק שותפים של חברות בחו"ל כמו גוגל אדסנס חייבות במע"מ. במידה ובעל האתר הוא עוסק מורשה יש להוסיף מע"מ על ההכנסה.
אתרי תוכן המתנהלים בחו"ל כפי שהוזכרו אינם חייבים בדיווח למע"מ, פרט לאתרי תוכן הנותנים שירותים לתושבים זרים (במקרה זה חייבים לדווח למע"מ למרות שהמע"מ במקרה כזה הוא בשיעור "0").
שירותים הניתנים לישראלים חייבים בדיווח למע"מ גם באתרים המתנהלים בחו"ל.
יש להתייעץ עם יועץ מס או רו"ח בתחום על מנת להתנהל נכון מול רשויות המס.
מיסים על חנויות מסחר דיגיטליות
מודל נוסף של נכסים דיגיטליים הוא בתחום האי-קומרס , למשל, חנויות מסחר בארץ ובחו"ל.
חנויות מסחר אלו מחויבות להתנהל לפי ניהול ספרים של קמעונאי (תוספת ג) זאת אומרת, הוצאת קבלה על כל תשלום, הפקת חשבונית בכל דו"ח, תיעוד נכנסות והוצאות בספר תקבולים, תשלומים, ניהול מלאי וכיו"ב.
חשוב לדעת, חנויות מסחר המתנהלות בחו"ל (במידה ואינן מוכרות לישראלים או מוכרות מוצרים מישראל לשאר העולם) חוק המע"מ אינו חל עליהם.
במקרה כזה יש להכין דו"ח רווח והפסד ולדווח למס הכנסה בדו"ח השנתי.
מיסים על חנויות דרופשיפינג
חנויות דרופשיפינג אלו הן חנויות שאינן רוכשות ומנהלות מלאי, והן למעשה מוכרות סחורה של ספק אחר. חנויות כאלו ניתן למצוא בעיקר בפלטפורמות כמו איביי שופיפיי, אסטי וכו'.
בשיטה זו בעלי החנויות מוכרים אלפי מוצרים ממספר רב של חשבונות או חנויות.
במקרה כזה מומלץ לבקש ממס הכנסה שתי בקשות:
- הקלה בניהול ספרים כך שנוכל לרשום חשבונית מרכזת ולא לרשום כל תקבול בנפרד.
- אישור על ניהול של מספר חשבונות, זאת אומרת שגם חשבונות הרשומות על אנשים אחרים יהיו משויכות לעסק של בעל הנכס.
מה עוד כדאי לדעת?
- עלויות של "סימון מוצר" לא נחשבות להוצאות שוטפות, אלא להוצאות הוניות שמתקזזות רק כאשר יש רווח הון ממכירת החנות.
- עלויות של בניית הנכס נחשבות להוצאה הונית. זאת אומרת, זו לא הוצאה המוכרת רק לשנה הראשונה, אלא זו הוצאה שמחולקת לאורך השנים (בדרך כלל 3 שנים).
- מלבד הגשת הדו"ח השנתי, מס הכנסה ידרוש מבעל הנכס להגיש גם הצהרת הון.
לא כל רו"ח מכיר את התחום!
לא חסר יועצי מס ורו"ח עתירי ניסיון במיסוי שמנהלים אלפי לקוחות אך יחד עם זאת חשוב להבין שלא כל רו"ח מבין בעולם האי-קומרס ולכן מומלץ להיות מטופל רק אצל מישהו שיש לו ניסיון מוכח בתחום.
המאמר נכתב על ידי יועץ מס מומחה לנכסים דיגיטליים.
אם אתם מעוניינים בייעוץ ללא עלות? לחץ כאן או על התמונה.
המידע שניתן כאן הוא כללי ואינו יכול להחליף יעוץ מקצועי מיועץ מס או רו"ח שמתמחים בתחום.
