מה זה השקעות אימפקט?
השקעות אימפקט המכונות גם השקעות חברתיות הן מושג חדש יחסית שבשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה. השקעות אלה מטרתן היא להשיא תשואה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כלכלית. כדי שהשקעה תוגדר השקעת אימפקט, צריכים לחול שני תנאים: האחד צריכה להיות התכוונות לפתרון בעיה חברתית כלשהי והאימפקט (השפעה) החברתי שלה ניתן למדידה, והשני הוא קיומו של מודל עסקי הפועל ליצירת תשואה כלכלית. מאחר ומשקיעי אימפקט הינם משקיעים המעוניינים לייצר השפעה חברתית או סביבתית לצד תשואה פיננסית, המשקיעים יכולים להיות אנשים פרטיים או גופים לניהול השקעות ביניהם קרנות פרטיות, קרנות פילנתרופיות, גופים מוסדיים וציבוריים.
מהן הסיבות להתפתחות התחום של השקעות אימפקט?
- כשל שוק -מאחורי כל עסק ישנו מודל מימון כלשהו שייתן לו לצמוח וישמור על קיימותו. אולם לעסקים חברתיים שחשודים בתשואה נמוכה, יש לא פעם קשיים פיננסיים גדולים יותר הנובעים ממגבלות רגולטוריות, לדוגמה, מחסומים להלוואת כספים, מחסומים להשקעת קרנות הפנסיה בעסקים חברתיים ועוד. התוצאה היא כשל שוק שבו יש לעיתים מקורות תקציביים פוטנציאליים, אך חסר מי שיחבר בין המשקיעים המעוניינים להשקיע במיזמים חברתיים ליזמים החברתיים, או בין כספי הציבור לארגון החברתי. השקעות חברתיות הם ביטוי חדש יחסית למודלים מימוניים שמציעים פתרונות חדשניים ויצירתיים לכשלי שוק שכאלה.
- המשבר הכלכלי-בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את העולם בשנת 2008, הקים דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, כוח משימה ייעודי לטובת פיתוח השקעות האימפקט בקרב מדינות ה-G8. בהמשך, צורפו לכוח המשימה חמש מדינות נוספות ביניהן גם ישראל.
- מהפכת האינטרנט במאה ה-21 – השפיעה בין היתר גם על הכלכלה הגלובלית; החשיפה המוגברת למחדלים חברתיים וסביבתיים המשפיעים עלינו כבני אדם בנושאים שונים כמו עוני, אי שוויון, איכות הסביבה, בריאות הציבור וכו', יצרה מודל כלכלי חדש שבו יזמים ומשקיעים מבינים שלצד הרווח הכלכלי האישי, כדאי להשקיע במיזמים המביאים גם תועלת חברתית וסביבתית.
- התחזקות הרגולציה בעולם המערבי-חברות ותאגידי ענק נאלצים, בניגוד לעבר, לתת דין וחשבון בכל הנוגע להתנהלותן. הציבור היום נחשף ביתר קלות להתנהלות ולמחדלים של חברות מאשר בעבר. החשיפה התקשורתית, מלבד ערוצי התקשורת המסורתיים, גדלה משמעותית בעקבות השימוש ברשתות החברתיות. הכסף החל לשנות כיוון וכך נוצר חיבור חדש בין הון לערכים; כסף שאינו שייך רק לבעל ההון לבדו אלא גם לסביבתו ועבור סביבתו. לפתע, אקזיטים ורווח כלכלי מוגבר אינם חזות הכל.
השקעות אימפקט–מגמה בעליה
השקעות האימפקט הפכו בעשור האחרון למגמה בינלאומית המעוררת עניין בקרב רבים. בתחום זה, השואף להתמודד באופן חדשני עם האתגרים הגלובליים בתחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות, החינוך והתעסוקה, הושקעו עד היום כ-250 מיליארד דולר. מומחים מעריכים כי עד שנת 2020, סכום זה צפוי לגדול באופן מהותי ואף להכפיל את עצמו. מומחים ברחבי העולם מדווחים כי שיעור הצמיחה בהשקעות אימפקט עומד על 25% כשהתשואה הכספית שלהן עומדת בממוצע על 10%.
לאחרונה, גם בארץ מתפתח סקטור השקעות אימפקט במסגרתו החלו רבים להיכנס לתחום השקעות האימפקט, תוך שאיפה למנף את רוח היזמות והחדשנות הישראלית לטובת יצירת שינוי חברתי וסביבתי. ישראל, שהוכתרה מזמן למדינת הסטארט-אפ ונחשבת לאומה שתמיד מציעה את עזרתה בעתות מצוקה, אך טבעי שתאמץ צורה כזו של השקעות חברתיות. הטרנד החדש בעולם ההשקעות הוא לשלב בין רוח היזמות לבין תרומה לקהילה. הפורמט הזה של השקעות אימפקט, שזוכה להצלחה בחו"ל מתחיל לחלחל בהדרגה לישראל. החברות ממשיכות לשים דגש על שורת הרווח ולחלום על אקזיט, אבל מנסות במקביל להפוך את העולם למקום טוב יותר.
קטע וידאו (2:26), (Forbes) המראה כיצד השקעות איפקט מחוללות שינוי בשנים האחרונות.
מספר דוגמאות לחברות בעלות אימפקט חברתי
ישנן בעולם ואף בישראל עשרות חברות בעלות השפעה חברתית. לדוגמה חברה שעוזרת לחולל שינוי באיכות הסביבה היא: פבוס אנרגיה, חברה שחוסכת 50%-75% מהעלויות של חימום ומיזוג אוירבמלונות ובכך עוזרת לאיכות הסביבה. דוגמה נוספת לשינוי שוק מוצלח היא Waze, ששינתה לחלוטין את האופן שבו אנחנו נוהגים. בזכותה אנחנו לא רק חוסכים בדלק שלנו אלא גם עומדים בפחות בפקקים, מה שמפחית פליטות וזיהום אוויר.
בשנת 2012 השיקה ממשלת בריטניה תוכנית לטיפול בבני נוער בסיכון באזור העיר ליברפול. התוכנית, שזכתה לשם ניו-הורייזון, הייתה שונה מתוכניות אחרות. ההון לתוכנית גויס מתורמים פרטיים והיא בוצעה על ידי עמותה לא-ממשלתית. החידוש השני הייתה שהצלחת התוכנית נמדדה בהתאם למספר התוצאות החיוביות שהושגו בקרב הנערים בשלושה תחומים: השתלבות במערכת החינוך, הכשרה מקצועית ומציאת מקום עבודה קבוע. תחשיב מדוקדק קבע את השווי הכלכלי של כל תוצאה חיובית למדינה ואת התשלום שתקבל תמורתה העמותה המבצעת. העמותה המבצעת קיבלה תשלום של 4.5 מיליון ליש"ט-סכום שאיפשר לה להחזיר את ההשקעה בפרויקט למשקיעים בתוספת תשואה שנתית חד-ספרתית. המדינה מבחינתה הרוויחה תועלות שאותן העריכה בסכום כפול של כ-9 מיליון ליש"ט. הפרויקט זכה בפרסים והממשלה החליטה להמשיך בו לשלוש שנים נוספות
ומה חושבים המשקיעים?
עד כה, המשקיעים בהחלט מרוצים מהתשואות; על פי מחקר של GIIN) Global Impact Investing Network), עולה כי הרוב המכריע מהנשאלים, מעל 90%, דיווחו שהשקעותיהם אכן עמדו בציפיות וקיבלו את התשואה לה ייחלו. מדובר בהשקעות מגוונות ומוחשיות –בנדל"ן, תעשייה, חקלאות, בריאות, חינוך, טכנולוגיות ועוד. לראייה, בתחום הנדל"ן, 20 קרנות אימפקט (כמו למשל, נדל"ן ירוק ודיור בר-השגה) המנהלות 4.7 מיליארד דולר, ביצעו לאורך עשור משנת 2004-2014 תשואה פנימית IRR) ) ממוצעת של 3.8%. 45% מהקרנות הניבו מעל 5% נטו למשקיעים, 65% ביצעו תשואה חיובית.
השקעות אימפקט כבר אינן טרנד חדש או חולף. הן השקעה כדאית, חשובה ובעלת ערכים מוספים שאינם קיימים בשום תחום אחר. קרנות אימפקט משקיעות יותר ויותר בעסקים המקדמים בבסיס המודל העסקי שלהם מטרה חברתית, וכאלו שמודדים במונחי תשואה את השפעתם החיובית על העולם. הטענה ביסודו של תחום צומח זה, היא שניתן לייצר אימפקט חברתי ותשואה פיננסית במקביל ולא עוד זה על חשבון של זה. זאת, בניגוד לאסכולה הכלכלית הישנה בה המטרה העיקרית היא השאת רווחים לבעלי המניות בלבד, מבלי להתחשב בקהילה ובסביבה.
לסיכום, תחום השקעות האימפקט מתבסס וממצב עצמו כמודל מנצח הנמצא בצמיחה ונראה כי אין בכוונתו לעצור. משקיעים ויזמים מפנימים שהשילוב בין כסף וערכים עובד בצורה המשתלמת לכל הצדדים ולאורך זמן.
