לא היית שמח אם הייתה לך אפשרות להיות בעל מניות של חברות ענק כמו Facebook או Check Point או להיות חלק מחברות שעשו אקזיט כמו WhatsApp או Waze?
אם ענית בחיוב אז הכתבה הזו היא בדיוק בשבילך.
הכירו את העולם החדש בתחום השקעות המונים או גיוס המונים.
כיום, בהעדר ריבית אטרקטיבית שהבנקים יכולים לתת לנו, רבים מאיתנו מחפשים אפיקי השקעה אחרים שיכולים להניב תשואות טובות עבור הכסף שלנו. יש כאלה שפונים להשקעות בבורסה או להשקעות בנדל"ן, ויש כאלה שחולמים להשקיע באיזו חברת סטארט אפ או עסק בצמיחה.
המצב היום הוא שלא כל המשקיעים יכולים להשקיע כי אין להם את ההון הדרוש לכך. אז זהו, שיש כיום אפשרות והחלום יכול להפוך למציאות. אנשים, שאין להם סכומי כסף גדולים וכן רוצים להשקיע בסטארט אפ יכולים סוף סוף לעשות את זה. קוראים לזה השקעות המונים.
אז מהן השקעות המונים?
השקעות המונים (Equity Crowdfunding) מאפשרות לאנשים פרטיים להשקיע בחברות, ארגונים וחברות סטארט אפ תמורת מניות או אחוזים בחברה. השקעות אלו נולדו מתוך עולם מימון ההמונים שהחל בשנות ה- 90 כאפשרות לעזור בתרומה כספית למיזמי אומנות, תרבות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד. בניגוד למימון המונים, השקעות ההמונים מאפשרות למשקיע להיות חלק מבעלי המניות של חברות בצמיחה או של חברות סטארט אפ. במידה והמיזם מצליח או עושה אקזיט ניתן לקבל תשואה נאה או רווח נאה כתלות בגודל ההשקעה שנעשתה.
איך עובדות הפלטפורמות להשקעות המונים?
נניח שישנה חברת סטארט אפ שזקוקה לגיוס כספים, היא פונה לאחת מהפלטפורמות האינטרנטיות הקיימות שתפקידן לתווך בין החברות לבין המשקיעים. אותה החברה צריכה להציע אחוז מסוים של מניות תמורת סכום הכסף אותו היא מבקשת. גיוס הכסף מתבצע דרך האתר המאובטח ולזמן מוגבל בלבד. המשקיעים שנכנסים לאתר בודקים אם הפרויקט מעניין אותם, ויכולים להחליט האם להשקיע באותה חברת סטארט אפ או בסטארט אפ אחר. סכום ההשקעה נתון לשיקול דעתו של המשקיע. הכסף מועבר לחשבון נאמנות ונמשך רק במידה והקמפיין מגיע ליעד הגיוס, הכסף עובר לחברה המגייסת והמניות עוברות למשקיעים. במידה והיעד לא הושג, הכסף חוזר למשקיעים.
מה קורה בארץ?
בסוף מרץ 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת לאנשים פרטיים לבצע השקעות בחברות סטארט אפ. המטרה היא לעודד משקיעים מישראל להשקיע בעסקים ובחברות בסטארט אפ ישראליים ובכך לאפשר לחברות הסטארט אפ גיוס הון מקומי ולא רק דרך אנג'לים וקרנות ומשקיעים זרים. כך, יכולים הישראלים משני צידי המתרס להרוויח מהטכנולוגיה וההון האנושי בישראל. בזכות התקנות החדשות נשמר הממון הזמין של ישראלים רבים בתוך חברות ישראליות מקומיות ולא יוצא להשקעות זרות. דבר זה טוב כשלעצמו למדינה.
התקנות אם כך, מאפשרות לישראלים מן השורה להשקיע בחברות מתפתחות. עד ההחלטה, חברות סטארט אפ יכלו לגייס כסף רק ממשקיעים בעלי הכנסה פנויה של 8 מיליון ₪ בנכסים או לחלק מניות לעד 35 משקיעים בלבד. כך, בזכות התקנות החדשות, חברות הסטארט אפ יכולות לגייס השקעות ממספר בלתי מוגבל של משקיעים ועד 6 מיליון ₪ בלבד (במידה ואת הגיוס מוביל משקיע מרכזי שהשקיע 10% לפחות מסכום הגיוס).
מה צופן העתיד?
אם נביט החוצה אל מדינות כמו בריטניה וארצות הברית שבהן השקעות ההמונים מהוות פלטפורמה לגיטימית לגיוס כספי Pre-Seed ו- Seed לעסק או לסטארט אפ נראה כי מדובר באפשרות חיובית לשני הצדדים- המשקיע והעסק. הסטיגמה שהייתה בתחילת הדרך נמחקה כלא הייתה מאחר והפלטפורמות שדרכן ניתן לגייס קובעות תנאי קבלה מחמירים, פועלות מול משקיעים מוכרים, מלוות את החברות אחרי הגיוס וחלקן אף מבקשות (ומקבלות) מושב בדירקטוריון. מבחינת העסקים מדובר בעסק מנצח: הן מקבלות את הממון שהן צריכות כדי להתקדם שלב נוסף בפיתוח תוך יעד קבוע וברור ובמקביל רואות ובודקות האם יש עניין ציבורי במיזם.
*ישנם סיכונים בהשקעות המונים ולכן יש להשקיע סכומים נמוכים ולשלבם בתיק השקעות של המשקיע.
יש לקחת בחשבון שהמשקיע עלול לאבד את כספו.
