על מודל ההשקעות המהפכני שהחזיר את הכוח ליזמים, והעניק הזדמנויות השקעה לציבור.
השלב המאתגר והקריטי ביותר בעולמם של יזמים – הוא שלב גיוס ההון.
מעטים הם היזמים שעומד לרשותם הון עצמי גדול מספיק או קרוב משפחה עשיר מספיק, שיוכלו לממן אותם ואת הפרויקט שלהם.
במציאות שכזו, יזמים רבים נדרשים לגייס את הסכום הנדרש עבור הפרויקט שלהם דרך הבנקים שכובלים אותם בשלשלאות הריבית הגבוהה, קרנות הון סיכון שתלטניות ומסוכנות או מסבב גיוס משקיעים מייגע.
אך מציאות שכזו היא כבר נחלת העבר.
וכל זאת, איך לא, הודות ללהקת רוק בריטית משנות ה-80 .
עם תקציב מרוקן מכספים וללא חסכונות אישיים, הצהירו חברי להקת 'מריליון' בשנת 1997 שאין ביכולתם לממן את סבב ההופעות המיועד לאותה השנה בארה"ב. מעבר לים התקשו לקבל את הבשורה, ובמועדון המעריצים האמריקני של 'מריליון', עבדו על רעיון מקורי כדי לעזור לאלילים שלהם לבוא.
באותם ימים האינטרנט עדיין לא עשה את הפריצה הגדולה אל חיינו, אבל במועדון המעריצים זיהו את הפוטנציאל שלו והחליטו להשתמש בו, כדי להשיק קמפיין הקורא לגיוס כספים עבור סבב ההופעות של 'מריליון'. ציבור הגולשים האמריקני נענה לקריאה, והוציא מכיסו 60,000$ שהוציאו לפועל את סבב ההופעות המיוחל. בכך, הניחו את היסודות למודל ההשקעות המהפכני של המאה ה-21 – "גיוס המונים".
מהו גיוס המונים?
מימון המונים (באנגלית: Crowdfunding) זו שיטה פיננסית לגיוס כספים ממשקיעים פרטיים, זאת אומרת – הציבור. אנשים רגילים מן השורה שאינם משתייכים לאף חברה או קרן.
גיוס הכספים יכול להיות עבור סבב הופעות של להקת רוק נשכחת, סופר שחולם להוציא לאור את ספריו, אקטיביסט שרוצה לקדם את מטרתו –וכן, גם עבור סטארט-אפים ובעלי עסקים.
הרעיון העומד מאחורי מודל מימון המונים, הוא לחשוף את המיזמים בפני קהל גדול של משקיעים פרטיים ולאסוף המון סכומים קטנים שישלימו סכום גדול. איך עושים זאת? משיקים קמפיין בפלטפורמת שיווק ברשת שיוצג לפרק זמן מוגבל ("תקופת גיוס"), ובאמצעות הקמפיין מציגים את המיזם לציבור ומציעים כתמורה להשקעתו, ערך מסוים.
היזם העסקי יכול להציע ערך פיננסי כמו מניות, הסופר יכול להציע ערך חברתי כמו הקדשה אישית – כל ערך שעולה על דעתו של המגייס ויוכל לעניין את קהל המשקיעים. במידה והקמפיין אכן ימשוך את תשומת ליבו של קהל המשקיעים, יצטרפו עוד ועוד משקיעים בסכומים קטנים (ואולי גם "אנג'לים" בסכומים גדולים) ויוסיפו לקופת ההשקעות של המיזם.
התוצאה הסופית: כל אחד הוא סכום קטן, וכולם ביחד סכום איתן. ציבור המשקיעים מילא את קופת ההשקעות של הקמפיין, נתן את האור הירוק למיזם והזניק אותו לדרכו.
מודל ההשקעות המקורי הצליח לסחוף אחריו יזמים ומשקיעים, אמנים ויוצרים, פעילים חברתיים ועמותות, ואפילו נשיאים אמריקאים; בעזרת שיטת מימון המונים גייס ברק אובמה קרוב ל – 690 מיליון דולר מהציבור האמריקני עבור קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב. אובמה היה גם זה שעזר לעגן בחוק את שיטת מימון ההמונים בשנת 2016, והצהיר לאחר מכן: "לחוק הזה יש את הפוטנציאל לשנות את כללי המשחק".
גיוס המונים מבוסס הון
"מימון המונים יוצר שוק ציבורי חדש שמקשר בין אנשים רגילים לבין הזדמנויות השקעה שהיו בעבר נגישות רק לאנשים העשירים", אומר רודריגו ניניו, מנכ"ל ומייסד 'Prodigy Network'.
מעבר לכך שמודל ההשקעות שינה את סדרי בראשית וביטל את תלות היזמים באליטות, באותה נשימה, הוא פתח את הדלת עבור כל אחד ואחת מאתנו להיכנס כמשקיעים בחברת סטארט-אפ. לא רק בתמורה למוצר ניסיוני, אלא בתמורה למניות.
בזכות מימון המונים כולנו כעת נחשבים למשקיעים בפוטנציה, טייטל שעד לא מזמן היה שמור רק לעשירים או לאלו שבקיאים ומעורבים בכל המתרחש בתחום. זהו ניצחון לשני הצדדים – הציבור הרחב זוכה באפיק השקעה נגיש, גמיש ופתוח, בעוד היזמים זוכים בדרך ידידותית ופחות מסוכנת כלכלית לגייס משקיעים.
גיוס המונים בישראל
כיום פועלות בישראל לא מעט פלטפורמות השקעות על פי מודל מימון המונים 'headstart' שגייסה עבור יזמים ישראלים למעלה – 150 מיליון ₪, 'jumpstarter' שמאפשרת ליצור קמפיין השקעות ללא הגבלת זמן, חברת 'Together' המפגישה בין משקיעים פרטיים לבין סטארט-אפים ורשימת הפלטפורמות בתחום רק הולכת ומתארכת. מודל מימון ההמונים שבה בקסמיו את הציבור הישראלי, שמנצל את ההזדמנות שנפלה בחלקו ומשקיע מכספו כדי לתמוך בקידום והפצה של מיזמים מקומיים.
כך הצליחה חברת UPnRIDE הישראלית שמפתחת כיסא גלגלים חכם עבור מוגבלי תנועה, לגייס 3.7 מיליון ש״ח בפלטפורמת השקעות המונים.
כך גם הצליחה משפחתו של החייל אלאור אזריה לגייס כ- 600 אלף עבור הייצוג המשפטי של בנם. הסופר גם הסופר יובל אברמוביץ' הבין את כוחו של מודל ההשקעות, גייס בעזרתו 650 אלף ₪ והוציא לאור את ספריו שבהמשך נהיו לרבי מכר בישראל ובעולם.
פלטפורמות למימון המונים-מודל הרווח
תפקיד הפלטפורמה לגיוס המונים היא להיות פלטפורמה להצגת המיזם אותו היזם מעוניין לקדם. כל העלויות קידום המיזם באמצעות קמפיינים שיווקיים חלים היזם בלבד.
פלטפורמות מבוססות הון קודם כל יציגו בפלטפורמה רק מיזמים שהם מעריכים שיש להם סיכוי גבוה לעמוד ביעד ההשקעה.
כזכור במידה ומיזם אינו עומד ביעד ההשקעה כספי המשקיעים חוזר אליהם.
פלטפורמות למימון המונים יש להן אינטרס מובהק שמיזם יעמוד ביעד ההשקעה ולכן הדרישה שהיזם התחייב להשקיע לפחות בכ- 30% מסכום הכסף אותו הוא מתכוון לגייס.
הרווח של הפלטפורמה הוא בדרך כלל כזה, עלות הקמה, אחוז מסוים מיעד הגיוס ומניות בתום הגיוס.
פלטפורמות לגיוס המונים למטרות חברתיות בדרך כלל גובות דמי הקמה ואחוז מסוים מסכום הגיוס.
פלטפורמת הגיוס של Isupport פועלת במודל עסקי אחר מכל הפלטפורמות ואינה גובה דמי הקמה או גובה אחוז כסף מדמי הגיוס.
גיוס המונים-ממה צריך להיזהר?
כיום בזכות הפלטפורמות לגיוס המונים ניתן לגייס הון מהציבור גם בסכומים נמוכים. לכן בשנים האחרונות סטארט-אפים יכולים לגייס הון לטובת המיזם שלהם ביתר קלות.
למרות היתרון בהזרמת הון לתחום הטכנולוגיה קיים חשש להטעיית המשקיעים שאינם מנוסים בהשקעות אלו.
יזמים רבים שמעלים קמפיין דרך פלטפורמה להשקעות המונים מגייסים הון מהציבור על סמך מצגת בלבד. לעיתים המידע במצגת אינו מדויק ובמקרים מסוימים אף שקרי, והם נוטים להגזים ולצבוע את המציאות בצבעים ורודים. לפי מחקר של forbes ב- 2016 נמצא ש- 75% מתוך 150 חברות הציגו מידע חלקי או לא מדויק.
גופים מנוסים כמו קרנות הון סיכון ואנג'לים מכירות את השוק ומצליחות לסנן השקעות שלכאורה נראות אטרקטיביות. ואילו רוב המשקיעים הקטנים לא יודעים לבדוק את טיב ההשקעה וגם אין להם את הזמן והיכולת לזה.
הרגולציה נכנסת לתמונה
מסיבות אלו, בין השאר, תחום ההשקעות המונים נמצא בפיקוח של רשות ניירות ערך. תקנות הרשות מחייבות חברות הפונות לגייס הון מהציבור לפעול מול פלטפורמה שקיבלה אישור של "רכז הצעה".
פלטפורמות שקיבלו אישור לגיוס המונים תחת "רכז הצעה" מתבקשים לנקוט באמצעים סבירים על מנת לספק מידע אמין ככל שניתן על הקמפיינים המוצגים באתר. עליו האחריות לבצע בדיקות שונות לגבי ההצעות שהוא מפרסם כדי לנסות למנוע תרמיות.
כבר ב -2017 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות לחוק מימון המונים של הרשות לני"ע. מטרתן של התקנות ושל החוק הנ"ל הן להגן על המשקיעים מפני הפסדים כבדים. ולכן, התקנות החדשות מגבילות את גובה ההשקעה שחברה יכולה לגייס מהציבור. כמו כן הן מגבילות את סכום השקעה המקסימלי שמשקיע רשאי להשקיע בכל סבב של השקעה באפיק זה. בנוסף, ישנה הגבלה של הסכום הכולל שמשקיע רשאי להשקיע בהשקעות מסוג זה למשך תקופה של 12 חודשים.
מהן היתרונות והחסרונות לגיוס הון דרך פלטפורמה לגיוס המונים?
לגבי היזמים:
יתרונות:
חברת סטארט-אפ שרוצה לגייס הון לטובת המיזם שלו יש לה מספר אופציות לעשות זאת. אחת הדרכים המקובלות לגייס הון היא באמצעות פניה לקרנות הון סיכון, או אנג'לים.
במקרים כאלו קיים חשש שה vc או האנג'לים יבקשו כבר בהתחלה הון מניות גבוה מהחברה תמורת השקעה במיזם. אז יתכן, והסיכוי לכך גבוה, שהם גם ירצו לקבוע את מדיניות החברה.
גיוס הון באמצעות פלטפורמה למימון המונים מאפשרת גיוס משקיעים שקטים שאינם מבקשים להתערב בניהול החברה.
יתרון נוסף שיש בשיטת גיוס דרך פלטפורמה הוא שהסטארטאפ יכול לקבוע מהו הון המניות המוצע להשקעה.
יתרון משמעותי נוסף היא הקלה ברגולציה. בעוד שגיוס הון באמצעות פניה לבורסה היא יקרה ומצריכה את החברה להגיש תשקיף מפורט, דרך הפלטפורמה היא לא חייבת לעשות זאת.
יתרון נוסף בגיוס הון בשיטה זו הוא שהיזם יכול להוכיח היתכנות עסקית (poc) למיזם כבר בהתחלה. הצלחה
בסבב הגיוס הראשוני בשיטה זו יקל על החברה לגייס סכומי כסף משמעותיים ביותר בהמשך הדרך.
במקרים שהגיוס הוא עבור מוצר ולא תמורת מניות, היזם גם מצליח לגייס את ההון הדרוש לו ובסוף הוא גם מצליח להחזיר מוצר לשוק. כמו כן, המשקיעים הם בסופו של דבר גם מעין שגרירים של המוצר ושל החברה מה שעשוי לסייע לחברה בהמשך.
חסרונות:
רשות ני"ע מגבילה את סכום הגיוס שהיזם יכול לגייס תחת הפלטפורמה לגיוס המונים. בנוסף יש גם הגבלה על סכום השקעה שכל משקיע יכול להשקיע. תקנות אלו מיושמות כבר מדצמבר 2017 בחוק מימון המונים החדש.
חסרון נוסף הוא בעלויות גיוס ההשקעה. בשיטה זו של מימון המונים החברה צריכה לממן את הקמפיין על מנת לגייס את ההון הרצוי. במידה והחברה אינה עומדת ביעד השקעה שהיא הציבה לעצמה היא צריכה להחזיר את סכום ההשקעה חזרה למשקיע.
מהן היתרונות והחסרונות להשקעה דרך פלטפורמה לגיוס המונים?
לגבי המשקיעים:
יתרונות:
בעולם של ריביות אפסיות המשקיעים מחפשים תשואה נאותה על כספם. אחת האלטרנטיבות להשקעה, מלבד השקעה בבורסה, הינה השקעה בחברות סטארט-אפ דרך פלטפורמות לגיוס המונים.
כיום משקיע יכול להצטרף להשקעה בחברה פרטית בסכומים נמוכים מאוד. דבר שלא היה קיים בעבר.
אם אתה רוצה להיות שותף באקזיט הבא, ולהשקיע בחברה כבר בשלבי ה- seed (השלב ההתחלתי), פלטפורמה להשקעות המונים היא הפתרון בשבילך. השקעה של סכום קטן יכולה להניב בעתיד תשואה גבוהה מאד.
יתרון נוסף שיש השקעה מסוג זה הוא שההשקעות האלו הן לא סחירות, כך בתקופות של משבר השקעות אלו אינן מושפעות מהירידות בשוק ההון. לכן, השקעות אלו יכולות להיות חלק מאסטרטגיה לניהול תיק השקעות חכם מגוון, עם פיזור סיכונים רחב.
חסרונות:
לא כל ההשקעות המוצגות בפלטפורמה הם השקעות עם פוטנציאל לרווח. רק 1 מתוך 20 סטארטאפים מצליח בסופו של דבר ולכן קיימת סבירות גבוהה שההמשקיע לא יקבל תמורה להשקעה שלו.
ישנן לא מעט חברות סטארט אפ המנסות לגייס כסף, דרך הפלטפורמה, על סמך מצגת בלבד וללא היתכנות עסקית אמיתית. למשקיע הממוצע אין ניסיון או אפשרות לבדוק בצורה מעמיקה את הנתונים המוצגים במצגת. ההחלטה להשקיע בסטארט אפ היא, ברוב המקרים, על סמך התרשמות שטחית בלבד.
חסרון נוסף הוא היעדר נזילות. אם בעתיד המשקיע יהיה מעוניין לממש את המניות שלו בחברה אז יהיה לו קשה למכור את המניות שלו.
ברוב המקרים פלטפורמה למימון המונים היא רק השלב ההתחלתי של סטארטאפ לגייס הון, בהמשך יהיו סבבי גיוס נוספים שיגרמו לדילול המניות של המשקיע.
שיטת מימון המונים נכון לעכשיו
נכון לכתיבת שורות אלה, שיטת מימון המונים כבר גייסה כ-35 מיליארד דולר עבור יזמים מכל רחבי העולם. על פי התחזיות, עד שנת 2030 הסכום הזה יצמח לכדי 300 מיליארד דולר.
בשנת 2019 יותר מ-6.5 מיליון קמפיינים למימון המונים הושקו בפלטפורמות השקעות ברשת, עלייה של 33 % מהשנה לפניה. כללי המשחק אכן השתנו כמו שחזה ברק אובמה, וכעת כבר אין בכלל ספק ששיטת מימון המונים היא כאן כדי להישאר.
ויש גם את מס הכנסה
כל הכנסה במדינת ישראל חייבת מס, ולכן היזם שמספק שירות לדווח למס הכנסה ומע"מ על כל הכנסה שמתקבלת. מדובר גם על הכנסות שמטרתם היתה תמיכה באומן או יוצר.
במקרים של תרומה למטרות חברתיות והכסף עובר לעמותה אז הכנסה תהיה פטורה, תורם יוכל להנות מהטבת מס רק במידה ועמותה מאושרת למס הכנסה לפי סעיף 46.
קריאה נוספת על גיוס המונים ורשויות המס לחץ כאן
