למה כדאי לפזר השקעות?
פרופ' דן אריאלי שהוא מומחה לכלכלה התנהגותית ותורת המשחקים, מעלה, באחת מהרצאותיו, את הסוגיה הבאה:
חבר מציע לך הצעה של משחק בהטלת מטבע (עץ או פלי), כל אחד בוחר צד של המטבע,
במידה והחבר זוכה הוא מקבל 1,000 ₪ במידה ואתה זוכה – אתה מקבל 10% יותר, זאת אומרת 1,100 ₪ .
האם כדאי לשחק את המשחק ?
מצד אחד יש 50% להפסד אך מצד שני אם אתה תרוויח, יש לך סיכוי להרוויח 100 ₪ נוספים.
במקרה כזה, למרות שהפוטנציאל להרוויח גדול ב- 10%, רוב בני האדם יעדיפו לא לשחק את המשחק.
הסיבה העיקרית לכך שרוב האנשים יחליטו לא לשחק היא בגלל שהתחושה של הפסד כספי היא לרוב כואבת וחזקה יותר מהתחושה של הנאה כאשר מרוויחים. הפחד להפסיד משהו שכבר יש לך הוא חזק יותר מאשר להרוויח משהו שאין לך.
אבל נניח שהחבר מציע כל יום לשחק את המשחק של עץ או פלי כל יום למשך שנה.
האם במקרה כזה תרצה לשחק?
במקרה כזה ברור שכן , כיוון שאם היית משחק על אותו סכום רק פעם אחת אז הסיכוי להגיע לאפס הוא 50%, אך אם המשחק נעשה כל יום במשך שנה (365 ימים) ויש לך סיכוי של 50% להרוויח, אז עם רווח של 100 ₪ נוספים אתה יכול להרוויח עוד 18,200 ₪ (יום 182*100). כך משתלם לך יותר לשחק במשחק.
מסיבה זו פיזור רחב של הרבה השקעות בעלות סיכון גדול אך עם תוחלת רווח יכולה לשפר את תשואת התיק בצורה ניכרת.
חשוב להדגיש שבהשקעות "מסוכנות" חייבים לפזר את הסיכון להרבה תחומי השקעות, זאת אומרת שאם אתה משקיע במניות קטנות ומסוכנות בתחום הטכנולוגיה כדאי לך לשלב מניות מסוכנות גם בתחום הנדל"ן או בתחום הרפואה וכו'. כפי שאומר הפתגם; לא להשאיר את כל הביצים בסל אחד.
כלל נוסף שיש לזכור הוא שגם בהשקעות בעלות סיכון גדול חייבים לשלב נכסים בעלי סיכון נמוך ונזילות גבוהה.
ונסיים עם המשפט הידוע של וורן באפט; "רק אחרי הגאות יודעים מי שחה בעירום".
