החל משנות ה-90 קרנות ההון סיכון היו הדלק שהניע את תעשיית ההיי-טק בישראל. כל מה שרציתם לדעת על המבנה שלהן, אסטרטגיית ההשקעה, וכיצד הן פועלות באקלים הכלכלי של היום.
קרן הון סיכון ( VC – Venture Capital ) רוצה לכוון גבוה יותר. לשחק עם הכסף בבורסה או להשקיע בנדל"ן, זה לא מרתק מספיק בשבילה. יותר מדי "בטוח" לשחק על תשואה שנתית של 7-8% בסך הכול. הקרן מחפשת לעצמה סטארט אפ, מישהו שתוכל לצאת איתו להרפתקה מסוכנת של "הכול או כלום". המשחק שלה הוא די פשוט: לממן סטארט-אפים שחולמים על 'אקזיט' – כדי שבסוף הדרך היא תרוויח תשואות גבוהות. במשחק הזה קרן הון סיכון מפסידה יותר מאשר היא מנצחת, אבל כשהיא מנצחת, אז היא מנצחת בגדול.
קרן הון סיכון -אסטרטגיית השקעה
קרנות הון סיכון מגייסות את ההון שלהן ממשקיעים מוסדיים (בנקים, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות) כשגם המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) תורמים את חלקם. כשההון גויס, אין כניסה למשקיעים חדשים ואין יציאה למשקיעים הקיימים. לרוב הקרנות משקיעות סכומים בהיקף נמוך יחסית, שמתפזרים בין מספר גדול של חברות הנמצאות באחד משלושת מחזורי החיים הראשונים – שלב הסיד (Seed), השלב המוקדם (Early Stage) ושלב הצמיחה (Growth Stage). תקופת ההשקעה הממוצעת נעה בין 7-10 שנים, במהלכה מנהלי הקרן מקבלים דמי ניהול בשווי 2.5 % מכספי המשקיעים, ובסיום תקופת ההשקעה בין 15-25 % מרווחי החברה הנמכרת, מחולקים בינם לבין המשקיעים.
החוק הישן ביותר במשחק אומר – 'השקעה בחברה הנמצאת בשלבים ראשונים לחייה, תנפיק מניה רווחית יותר בעתיד'. זהו למעשה העיקרון המנחה של קרנות ההון סיכון. הן נכנסו למשחק הזה בשביל התשואה הגבוהה. אם לא בשביל זה, אז זה לא שווה את הסיכון. והסיכון הוא גדול. הקרנות פועלות בתנאי שטח של אי-ודאות – נתון סטטיסטי חושף כי מתוך 100 חברות מושקעות, פחות מ – 10 מהן יהיו רווחיות מספיק עבור הקרנות. זהו אותו 'סיכון' המתחבא מאחורי השם המאיים המודל, אבל מאחוריו מתחבא גם הסיכוי לרווח גדול, כי מספיקה השקעה אחת נכונה, בחברה הנכונה, כדי לכפות על השאר .
בדיקת נאותות
הבחירה באיזו חברה להשקיע מכספי הקרנות, מתבססת על הידע והניסיון של מיטב המוחות מעולם העסקים, הטכנולוגיה והמדע. במסדרונות של קרנות ההון סיכון לא מהלכים אנשים שנהנים מהריגוש שבסכנה, אלא מומחים בתחומם, אנשים שלא מתהפנטים מכל מצגת מושקעת או נאום מכירה סוחף של יזם כריזמטי. זהו מערך משולב שמטרתו היא לזהות חברה עם פוטנציאל ממשי ל-"אקזיט". איך הוא עושה זאת? באמצעות 'בדיקת נאותות' (Due Diligence) – תהליך בו הוא מנתח את שוק המתחרים של החברה, התכנית העסקית שלה, אופי היזמים שעומדים מאחוריה ושאר הפרמטרים שישפיעו על הצלחתה. חברה שעברה את בדיקת הנאותות, זוכה לכספים מקופת ההשקעות וחותמת על הסכם השקעה מפורט (SPA – share purchase agreement).
ניהול סיכונים
במסגרת הסכם ההשקעה המפורט נכנסות הקרן והחברה תחת הכותר 'שותפות מוגבלת' (LP – Limited Partnership). בשותפות מוגבלת, הקרן מסכנת אך ורק את הסכום שהשקיעה, ואינה נושאות באחריות במקרה בו החברה נקלעת לחובות כלכליים. כמו כן, בתור שותפה מוגבלת, הקרן שולחת נציגים המשתתפים בישיבות דירקטוריון של החברה ותורמים בהעלאת רעיונות חדשים, יצירת קשרים בתעשייה וסלילת אפיקי שיווק נוספים. נציגי הקרן מלווים את החברה ומפקחים על התנהלותה הכלכלית-מקצועית עד ליום המכירה הגדול.
כדי להמשיך ולמזער את הסיכון שבהשקעה, הקרן מכפיפה את החברה המושקעת תחת שורה של מנגנוני הגנת משקיעים. הבולט ביותר מביניהם הוא מנגנון "זכות ראשונים" אשר קובע כי לא משנה באיזה סכום תימכר החברה, הכסף יוזרם קודם כל למשקיעים. לעיתים מתרחשים מקרים בהם הקרן כופה על החברה למכור בשלב מוקדם יותר משציפתה, כדי שתוכל לעמוד בהתחייבותה למשקיעים. ואם הקרן מחליטה שהגיע הזמן למכור, אז לחברה אין יותר מדי 'סיי' בעניין.
סוגי קרונות הון סיכון
במסגרת הסכם ההשקעה המפורט נכנסות הקרן והחברה תחת הכותר 'שותפות מוגבלת' (LP–Limited Partnership). בשותפות מוגבלת, הקרן מסכנת אך ורק את הסכום שהשקיעה, ואינה נושאות באחריות במקרה בו החברה נקלעת לחובות כלכליים. כמו כן, בתור שותפה מוגבלת, הקרן שולחת נציגים המשתתפים בישיבות דירקטוריון של החברה ותורמים בהעלאת רעיונות חדשים, יצירת קשרים בתעשייה וסלילת אפיקי שיווק נוספים. נציגי הקרן מלווים את החברה ומפקחים על התנהלותה הכלכלית-מקצועית עד ליום המכירה הגדול.
כדי להמשיך ולמזער את הסיכון שבהשקעה, הקרן מכפיפה את החברה המושקעת תחת שורה של מנגנוני הגנת משקיעים. הבולט ביותר מביניהם הוא מנגנון "זכות ראשונים" אשר קובע כי לא משנה באיזה סכום תימכר החברה, הכסף יוזרם קודם כל למשקיעים. לעיתים מתרחשים מקרים בהם הקרן כופה על החברה למכור בשלב מוקדם יותר משציפתה, כדי שתוכל לעמוד בהתחייבותה למשקיעים. ואם הקרן מחליטה שהגיע הזמן למכור, אז לחברה אין יותר מדי 'סיי' בעניין.
קטע וידאו מטד (9:02) שמציג 5 סיבות למה קרנות הון סיכון אומרות לא למשקיעים שפונים אליהם.
קרנות הון סיכון בשנת 2020
עם התבססותה של תעשיית ההייטק בישראל, כך גברה גם שמרנותן של קרנות ההון סיכון. כמות היזמים שדולקים אחרי הקרנות עלתה בצורה ניכרת, והן בתגובה לכך, הקשיחו את הסטנדרטים שלהן. בשנתיים האחרונות חלק גדול מהקרנות נוטה להתנהגות שמרנית יותר. אם לאורך השנים ההשקעות היו מתפזרות גם לחברות מתחילות (בשלב ה-Seed), כיום מסתמנת מגמה בה ההשקעות זורמות בעיקר לחברות בשלבי צמיחה, כאלה שהראו כבר פוטנציאל גדילה מוכח. במגמה הזו, ההשקעות מתפזרות במנות גדולות, למספר מצומצם של חברות. כך הסיכון אמנם פוחת, אך מנגד, כך פוחתת גם התשואה העתידית של המשקיעים.
